בעיה להירדם [#1746]

שאלה:

שלום הרב, יש לי בעיה אמיתית להירדם. כשאני מנסה להירדם כל מיני בעיות שיש לי עם עצמי, והמשפחה שלי ממלאים את הראש ואני מתעכב על המחשבות האלה עד שאני בסופו של דבר נרדם. כשאני מצליח לישון אין לי בעיה לישון עד הבוקר. האם הרב יכול להציע מה לעשות שאוכל לישון יותר קל?

תשובה:

מהות השינה וצורתה ומהלכיה בנפשו של אדם

זמן השינה חובק בתוכו ב' שינוים מזמן שהאדם ער. א. מעבר משכל – מוחין, למדמה. ב. חזרת התפשטות עיקר החיות מן האיברים, וחזרתם ללב. בחינת אני ישנה – ולבי ער.

ולפיכך ע"מ להכנס למצב של שינה, נצרך א. כניסה למדמה – יציאה מן המוחין. ב. השקטת הגוף וחזרת החיות אל הלב. אולם יתר על כן נצרך השקטת הלב, רוגע, מנוחת הנפש. כי השינה מהות מיעוט חיות, והעדר שקט ורוגע תובע תוספת חיות, והוא הפקעת השינה.

תהליך המביא את בני האדם לשינה

א. כבדות החומר או מצב שורש של עפר – עצלות. או מכח מאכל מרובה וכדו'. כח הכבדות יוצר מיעוט חיות ומקרב את האדם לשינה (לעומתם נפשות סוערות מיסוד הרוח והאש).

ב. אי שינה זמן רב, ואזי כח חיותו של האדם נעשה מצומצם והגוף תובע את חלקו לשם התחדשות בחיות. מצב זה נקרא בלשון חז"ל "חטפתו שינה", "עד שתחטפנו שינה".

ג. ישנם בנ"א שכח המדמה שלהם חזק, ולכך הם יותר קרובים לשינה. דבר זה מתגלה אצל קטנים שמחשבתם חלשה וכח המדמה חזק. וכל אצל מבוגרם בחלקם אם מחשבתם חלשה, או לחלופין המדמה חזק (צלוי ביחס מדמה למוחין) אזי הם יותר קרובים לשינה.

ד. ישנם בנ"א שכח הסדר והדיוק שלהם חזק בנפש, ואין דבר נכנס לתוך דבר בנפשם. ולכך כשמגיע זמן השינה הם נעשים רגועים, כי זה מה שצריך לעשות עתה, והם נרדמים בקלות.

ה. בנ"א שקרובים יותר למנוחת הנפש, הן מצד טבעם, והן מצד עבודתם, קרובים יותר להרדם בקלות. ולכך קטנים שאין להם טרדות, בזה הם יותר קרובים למנוחת הנפש, ולכך בקרוב המקרים נרדמים יותר בקלות.

ו. ישנם ת"ח שעסקם בתורה מתוך מנוחת הנפש ורוגע, ולכך דרכם להרדם מתוך מחשבת תורה רגועה, שאף שזה מוחין, אולם זה מתוך מנוחת הנפש. ומנוחה זו מקרבתם לשינה.

מאידך ככל שהשכל פועל בערנות וכן רגשות הלב כן יקשה על האדם להרדם.

מצוי הדבר מאוד שלאורך היום האדם טרוד במעשה וכו'. אולם כשנמצא לבדו כגון בבית המרחץ, או לחילופין ששוכב לישון ואינו עושה דבר, אזי אי התעסקות במעשה מעורר מחשבות ורגשות, ואזי הם צפים ועולים פעם מעט ופעם הרבה, פעם בנחת ופעם בסערה. וזה מקשה על האדם להירדם.

עבודת האדם ללמוד להרגיע את נפשו מסערת חייו לאו דוקא ביחס לשינה, אלא מצד בנין נפש אמיתי. ובזה לא נעסוק עתה. אולם ברור הדבר שככל שיעשה כן, כן יתקדם בתהליך של הרדמות מהירה.

ויתר על כן איכות של שינה במנוחה. כי שהאדם אינו רגוע אף השינה נפגמת באיכות המנוחה שבה, כנודע.

עתה נציע עצות מעשיות להשקיט את הנפש לפני השינה.

א. לחפש דבר טוב שקרה לי היום ולחשוב עליו. יש לציין שפעמים זה משקיט מחמת הנועם והטוב, ופעמים זה יוצר התרגשות שיוצרת חוסר שקט. ויש לבחון כל מקרה לגופו. במקביל באותו מהלך לחפש דברים טובים שקרו לי בחיים.

ב. להכנס למדמה נעים. לחזור לדמיונות נעימים שחבוקים בכח המדמה שבו. כמובן יש לאזן את הדמיון שלא יפרוץ מעבר לגבול הנכון.

ג. להכנס לתמונות שנשמרו בכח השומר שבאדם, תמונות נעימים ומרגיעים, כגון ים, נוף וכדו'.

ד. אפשר לנסות לשמוע מוסיקה מרגיעה – דבר זה משתנה מנפש לנפש.

ה. אם מתעוררים נקודות של דאגה וכדו', פעמים לנסות להסיח את הדעת בקלות אם ניתן, היסח דעת להנ"ל. או לחלופין להתחזק באמונה פשוטה בהשגחה פרטית שהכל לטובה.

ו. להחליט בנפש שתהליך מעבר מער לישן יכול לקחת זמן, ולא לראות זאת כבעיה היוצרת מתח.

ז. לקרוא מעט לפני השינה, ברוב המקרים זה גורם למחשבה להחלש, ועי"כ האדם נעתק ממוחין למדמה ונרדם. עצה זו מתאימה מאד לת"ח, שישנו מתוך ת"ת. אולם אפשרית גם לנשים, ספרי קריאה וכדו'.

ח. כניסה למקום של רגש נעים, רגוע ושלו, "כגמול עלי אימו". בחיצוניות לחזור למקום זה בנפש היה בקטנותו. ובפנימיות יחס זה אליו ית"ש. ואזי האדם נרדם כביכול בחיקו ית"ש.