שיטות טיפול מאוה”ע, ע”ס בעבודת הנפש, השקטת הנפש [#2114]

שאלה:

שלום וברכה כבוד הרב.
ברצוני לשאול:
א. המושג “אנרגיה”, “הגוף האנרגטי” של האדם, שעל בסיסו קיימות שיטות טיפול רבות, שמוכחות כמצליחות, לכאורה הוא כח מכוחות הגוף. שאלתי היא, היכן בדברי רבותינו ישנו אזכור למושג הזה.

ב. האם ישנו מקום שהרב מפרט את התכללות י’ הספירות הלכה למעשה בעבודת הנפש, ואם לא, מדוע הרב בחר ללמד את הארבע יסודות והתכללותן זו בזו, לפני ביאור שאר הכוחות (או לכל הפחות של ז’ המידות) להתפרטותן.

ג. האם ישנה מציאות של השקטה, שבאמצעותו האדם מגיע לא לשרש נשמתו, כח ההוי’, כי אם למקום עמוק ושקט בנפשו החיונית, או בנפשו האלוקית.
ואם לא, מדוע א”כ ישנם הרבה אנשים שעוסקים בהשקטה מרובה, ימים על גבי ימים, אולם אין זה גרום אצלם בהכרח התקרבות יתרה לה’ יתברך, בתורה, תפילה וכו’.

****

תודה רבה. אם אפשר הרחב ביאור ומקורות על ענין הבקיעה [שהוזכר בשאלה ג’], אשמח ממש.

 

תשובה:

 

  • א. הנפש האלקית שבאדם נחלקת לה’ חלקים כנודע נרנח”י. הנפש שהיא התחתונה שבכולם החלק התחתון שבה נקרא בלשון הבלי דגרמי. ההבדל שמקיים את העצמו. והוא הכח המחייה את העצמות בקבר, אף שלאחר שנסתלקה נפשו, “נפשו עליו תאבל”.

כח זה של הנפש מתחברת לנפש הבהמית שבאדם, ומקיימת אותה. הנפש עצמה נפש אלקית, ונפש הבהמית מקליפת נגה כמ”ש בעץ חיים, והרחיב בכך בספר התניא בפרקיו הראשונים. כל זה אצל בנ”י.

לעומת זאת אצל אוה”ע נפשם מג’ קליפות. וק”ו הנפש התחתונה המקבילה לנפש בהמית של ישראל.

לפיכך כל השיטות שבאו מאוה”ע ע”ד כלל עוסקים בנפש של גוים, כי זה מקורם. ויתר על כן, חלק גדול מן שיטות אלו אינם עוסקים כלל בעצם הנפש שהמקביל שלה הוא הנפש הלאקית אצל ישראל, אלא עוסקים בנפש הבהמית שלהם שמקבילה לנפש בהמית של ישראל. ועיקר עסקם בנפש הצומחת, ובנפש החיונית. מעט מן השיטות נוגעות בהבלי דגרמי שהוא עצם חיות הנפש התחתונה שיונקת מן הנפש העליונה. ולכך שיטות אלו מוכחות כמצליחות. הצלחתם, במדרגת נפש של גוי, כנ”ל. או בחלק של ישראל שנפל למדרגה מעין גוי. ויתר על כן אינם נוגעים בעצם הנפש, אלא רק בנפש צומח חיונית, מדברת ולכל היותר ההבדלי דגרמי, כנ”ל. ושם באמת יש להם חלקי הצלחה. אולם זהו ענף ללא שורש, מים ללא מקור המעין. ומשל למה הדבר דומה, לאדם היכול לטפל בשער, צפרנים, עור, אולם לא בפנימיות, וק”ו לא בלב עצמו. ולכך ההולך בדרכם מועיל לו במקצת בחלק השפל, ומנתקו ממקור חיותו.

  • ב. עכשיו נמסרים שיעורים של ד’ יסודות, יסוד העפר, שורשי התנועות שבנפש. צמצום, לפי סדר של י’ ספירות. ישנם ספירות שהם עשרה ושינם פרצופים שיסודם ארבעה א”א וזו”ן. פרצוף לשון צרוף. ומערכה זו נמסרה בבחינת פרצופים.
  • ג. כן. השקט מוביל לנקודה הפנימית לפי מדרגתו של המשקיט. השקט דומה לחבית שיש בה שמרים שנענועה, ועי”כ אין היין צלול, וע”מ שיהיה יין צלול צריך להניחה ללא נענוע. כן אצל כל אחד יש גילוי של נקודה פנימית לפי מדרגתו, אולם גם נקודה זו אינה גלויה דיה מחמת רעש חיצוני ופנימי. וכאשר מגיע להשקטה מוסרת ולו לפי שעה אותה הרעשה, ועי”כ יכול לדבוק בנקודה הפנימית שגלויה אצלו. אולם ע”מ להגיע למקום יותר פנימי נצרך בקיעה ולא סגי בהשקטה, זולת אם נוגע בהשקטה מאוד מאוד דקה עמוקה, אזי ההשקטה גופא יוצרת בקיעה.

***

עיין בספר בטוב ירושלים דרכי ההשגה שהרחיב מאוד להביא את מקורות רבותינו.