התייחסות אל קידוש החומר [#2824]

שאלה:

שלום עליכם כבוד הרב.
רציתי לברר את האמת לאמיתה לגבי עניין של קידוש החומר.
זאת אומרת שאם הקב”ה לית אתר פנוי מינה והוא זה שמהווה את המציאות כולה וגם את הרע .
למה בעצם יש עניין של חומר בעולם אם זה אסור מלכתחילה ? (לדוג’ מכוניות יוקרה מכשירים חכמים וכו’ ) ומה הגישה של היהודי כלפי החומר בעולם האם עליו לנתק נתק מוחלט מכול זה ? או שמה זה בשורש בא לעזור ליהודי כול אחד בדרכו שלו בעולם .
כבוד הרב אינני מבין במושגים קבליים אם מתאפשר תשובה בנחת בהפשטה .

תודה מראש והרבה נחת

תשובה:

בס”ד.

א. מצד אמיתות פנימיות הדבר “לית אתר פנוי מיניה”, אולם מצד השגת מדרג העוה”ז אור זה אינו נמצא בגילוי חושי, והוא למעלה ממדרגת רוב בנ”א, ובדקות למעלה ממדרגת עוה”ז בעצם. ולכך כל אדם ואדם עבודתו האמתית לנהוג כפי מדרגתו, ואם נוהג למעלה ממדרגתו זהו “דמיון”. ובערכו שלו, שאין נגלה בחוש מדרגת “לית אתר פנוי מיניה”, אלא נגלה כחומר כפשוטו. לדידו חומר זה מהוה סתירה ומחיצה בפני הרוחניות.

ב. תכלית החומר לקדשו יותר ויותר עד שיתגלה בו לית אתר פנוי מיניה. ולכך למעשה מחד האדם צריך להשתמש עם החומר כדי צרכו המעשי, וכדי צרכו הנפשי ע”מ שיהא לו ישוב דעת לעבוד את בראו כמ”ש הרמח”ל בתחלת מס”י. וזהו גופא כאשר משתמש כן בחומר, מקדש את החומר. ויתר על כן כאשה עושה מצות בחומר כגון מצה, סוכה וכד’. וככל שמדרגתו בכלל, ומדרגתו בשעת עשיית המצוה בפועל, כך שיעור הקדושה החל בחומר. ואצל אדם קדוש כל כלי תשמישו קדושים, וכמ”ש הרמח”ל שם, בפרק האחרון, שגילוי גדול הוא לבריות בהיותם משמשים את האדם השלם בקדושתו ית”ש.