טו באב [1053]

שאלה

שלו’ להרב שליט”א
שמעתי ב’ דרשות נפלאים של הרב בענין ט”ו באב, וב”ה זה נותן לי הרבה משמעות ותוכן פנימי על אותו יום שמעולם לא היה לי כ”כ ידיעה וחיבור בו. שמעתי הרבה נקודות של הרב בענין ט”ו באב, שהוא אור של לעת”ל, שהוא מועד של לעת”ל שמאיר גם השתא, שהוא יום של אחדות מוחלטת, אהבת חנם,וכו’. על כן עיקר שאלתי הוא:
שאלה א מהו עבודה פנימי של היום, וכיצד אני יכול להתחבר ליום הזו באופן מעשי, איזה מעשה אני יכול לעשות ביחד עם מחשבה פנימי, כדי להתחבר להאור של ט”ו באב? ובפרט כיון שאינו ניכר כמעט באותו יום על גודל ענין היום, העולם כמנהגו נוהג באותו יום, ורק אין אומרים תחנון, אבל מלבד זה לא ראיתי כלום שאנשים עושים בעבור יום זה, וכמובן מה שאין אומרים תחנון אין זה מספיק להתחבר להיו”ט של ט”ו באב. האם כשאין אני אומר תחנון, אז יש לכוון על כח האחדות המוחלטת שנמצא באותו יום ולהתחבר בה בריכוז פנימי ועמוק? או לעשות מעשים של אהבת חנם, שהוא לכאורה עבודת היום, כמו שאמר הרב שהוא יום של אהבת חנם? (אין כוונתי על “חג אהבה” ר”ל שמתחדש בחוץ). או סתם להתפלל על זווגים לאחרים, וכמו שהרבה עושים, אבל עם יותר כוונה פנימי? מה בדיוק עבודת היום, באופן מעשי שעל ידו אני יכול להתחבר לפנימיות היום של היום הנורא הזו, אור של לעת”ל, המועד של ט”ו באב?
שאלה ב גם רוצה אני לדעת: האם כח ה”אהבת חנם” של ט”ו באב שאמר הרב הוא אותו כח של “אהבה שאינה תלויה בדבר”, או זה כח אחר לגמרי?
שאלה ג גם רציתי לדעת, דמצינו הרבה זמנים בשנה שמאיר אור דלעת”ל –פורים, ט”ו באב, ל”ג בעומר, חנוכה, וכו’.  למה צריך הרבה זכרונות של אור דלעת”ל, ולא בסגי ביום אחד בלבד לזה? האם משום שאנחנו צריכים לשאוב הרבה אור מלעת”ל כדי להתקיים בגלות, ולכן צריך הרבה זמנים בשנה לשאוב ממנו האור דלעת”ל ולכן לא מספיק לזה יום אחד בשנה לזה….?
תודה רבה, עם לב מלא הכרת הטוב, להרב שליט”א

תשובה

א. ראשית יש להכיר בנפש הפרטית היכן גלוי אהבת חינם. יתר על כן יש להתרכז בו "ריכוז פנימי ועמוק" כלשון השאלה. יתר על כן לעשות הוצאה לפועל של אותה אהבה למעשה, הן בתפלה, הן מעשה בפועל, מתוך תשוקת הגדלה של האהבה, והן ג' לבושי הנפש. מחשבה, דיבור, מעשה.
ב. זה למעלה מכך - אהבה גימטריה 'אחד' כנודע. והם ג' מדרגות א. אהבה התלויה בדבר. ב. שאינה תלויה.
ג. אחד.

קטגוריות