ילד שגונב [#4267]

שאלה:

שלו’ להרב שליט”א. שאלה זו בא מחבר שלי.

יש ילד בגיל י”ב בערך, הבא ממשפחה טובה, אבל לדאבונינו הוא גונב כל מיני דברים
מאחרים, ובעיקר כסף, והוא גונב דברים באופן של חכמה ופקחות וכשרון רב, ופעמים
כשתופסים אותו וזועקים עליו להחזיר מה שגנב, מיד הוא כופר על הגניבה ואומר כל מיני
אמתאלות למה הוא גונב, לדוגמא הוא טוען שהוא צריך את הכסף הזו לאבא שלו, (ואין זה
אמת כלל). והרבה אומרים לו שהוא שקרן גמור, ומיד הוא בוכה ואומר ש”אחרים
שונאים אותי… אני אדם רע…אחרים לא מרוצים ממני כלל… הם מתסכלים עלי כבהמה…
למה לי חיים… אין לי רצון לחיות… אני מרגיש שאני אפס !!”, וכו’ וכו’.

יש בנ”א העוסקים עמו ושלחו אותו לכל מיני מטפלים, וגם שלחו אותו למטפל מומחה גדול
ואפי’ המומחה הזו הודה שאינו יודע מה לומר על זה.

מה הרב מציע כיצד להתמודד עמו?

תודה רבה ויישר כחך להרב שליט”א.

תשובה:

ראשית יש לבדוק מה מניע נפשית ומעשית את מעשה זה אצלו בפרטות. כגון:

  • רצון לקנות דברים עם כסף זה.
  • באופן זה הוא מקבל תשומת לב, חיכוך עם זולתו.
  • שעמום.
  • חיפוש “אקשן” כלשון העם, נהנה מכל התהליך.
  • קרא ספרים שיש בהם סיפורים כאלו, או ראה אחרים וכדו’, ונגרר לכך.
  • זו דרך להעריך את עצמו שמצליח.
  • אינו סובל את אווירת הצמצום בבית.
  • מים גנובים ימתקו, נהנה מדבר שאינו שלו.
  • אופי כללי שאינו סובל גבולות, או מרות.
  • אם אין שום כיוון, יתכן שזהו נעוץ בו מגלגול קודם שהורגל בכך, והוא כח ישמעאל בנפש, ידו בכל ויד כל בו.

לאחר בירור זה כאשר יבורר מה המניע, לפ”ז צריך לסדר סדר תיקון וטיפול.