ליל שבועות לחבר חשער הנ’ [#2875]

שאלה:

שלו’ להרב שליט”א !
הרב אמר שהעבודה בליל שבועות הוא להתחבר ככל היותר אל שער הנ’, תורה של קודם החטא, תורה מתוך מסירות נפש. איך אני יכול לעשות זה למעשה. דבתורה האדם צריך ליות מרוכז בו רק בשכל ולא להכניס הלב וההרגש, א”כ איך בליל השבועות אדם יכול לחבר אל שער הנ’ שהוא ענין של לב, בלי לטשטש שכלו. בשלמא אם האדם לומד דברי אגדה בליל שבועות, אז הוא לומד באופן של לב, אבל אם אדם לומד או חוזר על שמעתתא, איך הוא יכול להיות מרוכז בשכלו בליל שבועות על לימודו, אם הוא ג”כ רוצה להכניס עבודה פנימית לתוך למודו. (וכמובן ששאלה זו נוגע רק לאדם פנימי ולא לאדם שהוא רק לומד באופן של ידיעה שכלית קרה בלבד)

תשובה:

בס”ד

קודם לימודו יכוון לבבו, מתוך עומק הלב ותשובה, כמ”ש הנפה”ח, שער ד’. ולפיכך חלק הלב בעיקר שייך קודם הלימוד, כהכנה ללימוד, “ולבבו יבין ושב”.

ולאחר שהכין לבבו היטב ידבק מחשבתו בהשקטה ובריכוז מדויק מתוך התאמצות מחשבה עדינה, שקטה, עמוקה וחדה, עד כלות כח המחשבה מתוך שקט פנימי, רוגע ונעימות. ולכך יעשה וחוזר חלילה לפי ערכו מתוך הכרת כוחות נפשו ללא שבירת כלי המוחין שח”ו בזה נפלו רבים. ולכך נצרך הפסקה של השקטה ביני לביני.

ובצורה זו למעשה תחלה תשובה ובירור הלב, אח”כ דיבוק מחשבה באומץ עד כלות המחשבה מתוך נעם, כנ”ל, ואח”כ השקטה, מנוחה של קדושה. וחוזר חלילה. וקרוב לכך היה צורת לימודו של החזו”א כל ימי עומדו על דעתו.