מדוע מים מוגדרים כהתרחבות? [#2803]

שאלה:

לכבוד הרב.
כבוד הרב מגדיר בתנועות השורשיות ביסוד המים, שהתנועה השורשית של יסוד המים היא התרחבות.
הגדרת התרחבות זו הגדלה מעבר לשיעור. והרב עצמו נתן דוגמא למידת הגאווה.
אך לכאורה, מים לעולם לא מתרחבים מעבר לשיעור. הם תמיד נשארים באותו שיעור – באותה כמות – באותו נפח. הם רק מתפשטים על גבי השטח שמניחים אותם. וגם כאשר הם משנים מצב צבירה מנוזל לאדים (כגון עננים), הכמות היא אותה כמות. ורק החללים – הרווחים, שבין חלקיקי המים הם אלו שגדלים. טיפת מים לעולם לא יכולה לגדול באמת.
ואם כוונת כבוד הרב שהיא גופא ההגדרה, שהדבר לא באמת גדל מעבר לשיעורו האמיתי אלא רק מתפרס על שטח יותר גדול: א. מאיזה יסוד תיוולד המציאות שישנם דברים בבריאה שבאמת גדלים ולא רק מתפרסים על שטח גדול יותר?! ב. אם באמת יש יסוד כזה, אז שהוא יהיה עם ההגדרה של התרחבות – התרחבות אמיתית. ג. כבוד הרב אמר שאחד הכוחות הנולדים מההתרחבות זה התפשטות. ואם כן, לכאורה, אדרבא, התפשטות נראית כהגדרה יותר מדוייקת לעצם מציאות המים.
תודה רבה לכבוד הרב
ותודה רבה לקב”ה על כל התורות הנפלאות שהוא מוריד לעולם דרך כבוד הרב

תשובה:

בס”ד.

יסוד נוסד שאין חדש תחת השמש. וכל חידוש יש ב’ בחינות. א. מהעלם לגילוי. ב. הרחבת הדבר הקיים, ע”י נתינת רווח גדול יותר בין כל פרט ופרט, פרור ופרור של הדבר. וזה כל סוד הגבלה דבר. כי אין הגבלה בעצם.

כי שורש הריבוי הגמור הוא כח ההולדה שעליו נאמר ‘פרו ורבו’. פרו, לשון לפורר את הדבר, ועי”כ נעשה רבו. כלומר אין ריבוי כפשוטו. אלא יש ‘רשימו’, והוא הכח השורשי ויש חלל, אויר פנוי. והגבלת כל דבר היא הרחבתו ע”י כניסת אויר רב יותר בין החלקים. וזה העומק שיסוד הרוח שורש לכל וממנו נשתלשל יסוד המים וממנו יסוד האש. כי ההרחבה שבמים ובאש, אינו הרחבה כפשוטו אלא הרחבה ע”י רווח, רוח, כנ”ל.

ולפ”ז יש הרחבה, אותו דבר ממש משתנה לדוגמא מגובה לרוחב. וכן הרווחה, ע”י כניסת רוח בינתים כנ”ל.