מה הקשר בין פרחים בבית בשבועות [#2877]

שאלה:

שלו’ להרב שליט”א
מה הקשר בין פרחים בבית בשבועות, וכשהאדם רואה הפרחים בשולחנו בשבועות, איך הוא יכול להתבונן על דבר זה באופן פנימי ולהפוך דבר חיצוני זה לדבר פנימי או דבר עבודה
(והאם יש עומק במנהג זו משום שהפרחים הם זכרון למה ש”פרחה” נשמתן של ישראל בשעת מתן תורה?)

תשובה:

 בס”ד

שורש מנהג זו הובא בשו”ע או”ח (סי’ תצ”ד), שנוהגין לשטוח עשבים זכר למתן תורה שהיו שם עשבים סביב הר סיני כדכתיב הצאן והבקר אל ירעו וגו’. וכתב המ”א שם שנוהגין להעמיד אילנות בבהכנ”ס ובבתים זכר שבעצרת נידונו על פירות האילן ויתפללו עליהם, והגר”א ביטל מנהג זה משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם. עיי”ש במ”ב סק”י.

והרי שבפוסקים הוזכר בעיקר לשון של אילנות ועשבים. אולם כלול גם שם תואר פרח בדבר. ושורשי הדברים. נודע שבשעת שורשי הקלקול הראשון שעליו אמרו חז”ל שהיה בונה עולמות ומחריבן, חורבן זה חלקי האור שהיו בו נפלו לרע, ומספר חלקים שנפלו כמנין רפ”ח. ורמז לדבר אמרו “ורוח אלקים מרחפת על פנים המים”, מרחפת – אותיות – מת – רפ”ח. ובשעת מ”ת (ר”ת מ”ת, שהפך לתם, תורת השם תמימה) פסק המות כמ”ש בריש ע”ז לחד מ”ד. ואזי אותם חלקי האור, רפ”ח, נתעלו, וז”ש שפרחה נשמתם, כלומר שעלה יחד עמהם חלקי אורות הללו.

וזהו עומק מ”ש ששוטחין עשבים זכר למ”ת שהיו שם עשבים סביב ההר כדכתיב הצאן והבקר אל ירעו וגו’. וביאורו, שבמ”ת נתעלו ממדרגת בהמה למדרגת אדם, כנודע, שבספח קרבן שעורים מאכל בהמה, ובשבועות חיטים מאכל אדם. ולכך נאמר הצאן והבקר אל ירעו, שאזי נתעלה הכל למדרגת אדם. ויש נהגו לחלק שושנים רמז לישראל שנמשלו לשושנה.

ואשר על כן למעשה כתב המג”א שמעמידים עצים זכר שבעצרת נידונים על פירות האילן ויתפללו עליהם. והיינו תפלה לתקן אכילת עץ הדעת, שהוא הפרי הראשון שנאכל, ולגלות פרי של עץ החיים מכח התורה שהיא עץ חיים, ולכך נהגו להעמידם סביב למקום הקריאה בתורה.