צורת הבנייה הנכונה עבור אישה על מנת להיות שמחה [#1480]

שאלה:

שלום הרב, אני שואלת מתוך רצון להבין צורת הבנייה הנכונה עבור אישה על מנת להיות שמחה ומיושבת. שמעתי שיעור של הרב (דע את משפחתך- דעות זרות), הזדהיתי עם הבעיות שעלו. אנו ‘חוזרים בתשובה’ (אמנם בעלי עובד) אבל לשנינו יש  השקפה ורצון לבית תורני. טרם נישואיי למדתי כשלוש שנים בסמינר לבעלות תשובה בו נפתח לי עולם של לימודי עומק וכמיהה ללמוד תורה ולהתקרב אל השם. כיום ב”ה אמא לשלושה, מטפלת בילדים ומשתדלת בצרכי הבית. איני מרגישה שמחה למרות שיודעת שלכך נוצרתי. למה? כל זמן מה בודקת לימודים שיוציאו אותי משגרת היום המפרכת והבודדה. אך אזי מה יהא על הילדים? לעיתים נוצרת בנפש תנועה של תסכול שהרי איני פנויה לעבודה רוחנית כשם שהייתי רוצה. ויוצא שאיני שמחה מלהיות בבית ואיני שלימה מלצאת ללימודים (שמן הסתם מרחיקים יותר מחיי פנימיות).

ככל הנראה יש פה איזו סתירה. אם נוצרתי לחיים רוחניים ולהרגיש קרבת השם אז למה רוב שעות חיי אני עסוקה בשיא החומר? ואם לחיים גשמיים, אז למה אני לא מאושרת ואף מרגישה לעתים שזה בלתי נסבל. ואם קומת האישה מתחילה בלב, בבניית הרגשות אז מה זה אומר למעשה על תכלית לימוד תורה עבורה?

תשובה:

כל אדם יש לו יחודיות. וכל זמן שהוא לא עמד עליה ירגיש חסרון נפשו.

"איני מרגישה שמחה למרות שיודעת שלכך נוצרתי", זהו כלל, אולם אם יתגלה היחודיות בכך אפשר למצוא שמחה אמיתית. מלבד כך שיש ידיעה, אולם עדיין אין הכרה של חויה רגשית.

עבודת האשה לגלות רובד פנימי עמוק "אישי". ולהלבישו בחיי החומריות, שם התכלית, ושם הענג והרויה.

חלק האשה בתורה ראשית היוצא ממנה קיום המצות. ומלבד כך לימוד לצרוך הבנת עומקים בנפש ובדעה והולדה לעבודה מעשית.

קטגוריות