נשמה כאור מקיף [#2889]

שאלה:

כאשר אדם שומע שיר או לומד בניגון הוא מושך על עצמו אור מקיף(לפעמים יותר מדיי כי הוא נהפך למקיף מחוץ לגוף והוא לא באותה מדרגה וכוח הבחירה שלו נחלש מצד אחד) איך מבטלים את אותו אור מקיף??

תשובה:

בס”ד. פנימיות עבודת האדם בנויה על מערכת של איזונים. ומכיון שצורת אדם בנויה באופן של אור מקיף ואור פנימי, לכך עבודת האדם לאזנם. אופן האיזון יש בו כמה פנים, ונזכיר מעט בס”ד. אולם אין לבטל ח”ו את המקיף אלא לאזן.

א. בתוך עולם הניגון עצמו יש ניגוני מקיפים ויש ניגוני פנימיים, ולכך יש לאזן בין הניגונים.

ב. איזון בין עולם ההרגשה לעולם המחשבה. כח הניגון פועל ע”ד כלל בעולם ההרגשה ומוכרח לאזנו עם עולם המחשבה, בנין מוצק ועמוק ויסודי של מוחין. ולכך כאשר לומד מתוך ניגון, יש לאזן בין הלימוד מתוך ניגון, לבין לימוד מתוך בנין מחשבתי.

ג. כמו כן יש לאזן בתוך הלימוד גופא, שיהא חלקו לימוד הלכה מעשי, שהוא בנין מעשה – פנימי. לבין לימוד שאינו למעשה. ובזה גופא יש לאזן בין לימוד בדברים השייכים למדרגתו שבערכו הם אור פנימי, לבין לימוד שלמעלה ממדרגתו אור מקיף. וכן במה שלומד יש לאזן בין לימוד תורה שגילוי אור תורה זה פנימי, כגון הויות דאביי ורבא, לבין לימוד תורה שגילוי אור תורה זה מקיף, כגון התבוננות בגדלות אין סוף.