קבלת עול [#2135]

שאלה:

מה שלו’ הרב. ב”ה קיבלתי תועלת עצומה מהשיעורים של ההדרכה מעשית בעניני המדות, ובפרט בסוגית יסוד האש. הרב אמר בהשיעור על מים דאש דאש שהתיקון לרדיפה אחר טעם ועונג מבוסס על קבלת עול, ושנכלל בזה קבלת עול תורה ומצוות ועול מלכות שמים.
בהבית שגדלתי בו לא היה בו רוח של חיי עליי’ וביקוש אמת, אבל ב”ה כשאני היה י”ד שנה הרגשתי שאיפות להיות בן עליי’, בפרט מאיזה בחורים בגיל שלי שהיה לי קנאת סופרים מהן, ומאז והלאה צמחתי בערך מסוים, בתורה וביר”ש ובעבודה ובמדות. להרבה שנים חייתי בדמיונות אבל ב”ה אני מצליח לצאת ע”פ רוב מחיי הדמיון, לא בשלימות אבל באופן שניכר בי. עכ”פ ככל שהשנים הולכות, היה לי מאד טעם בלימוד ובעבודת ה’, אבל הענין של קבלת עול לא התחלתי לדרוך בה, כיון שכל העליי’ שלי היה נובע מהטעם שמצאתי (וגם מהכבוד שקיבלתי מהחברים ומהרביים ומהראש ישיבה שלי), ואני מודע לזה על שאין לי עדיין קבלת עול כהוגן, הן בלימוד תורה הן בחיובים שלי. אולי אני בגדר “בעל תשובה”, אמנם זה לא ברור לי, כיון שלמעשה אני גדלתי בבית שהיה נקרא “פרום” (וגם בזה נסתפקתי אם הוא “פרום” בכלל, אמנם כך נראה לעין החיצוני). חשתי מאד שעיקר החולשה שלי נובע מחסרון קבלת עול (ובפרט משום שאני חש התנגדות ומרידה מאד לזה בתוך נפשי, וזה נובע מסתמא מהתפיסת ילדות וקטנות שעדיין נמצא בי כיון שלא גדלתי כראוי עם חינוך אמיתי),
וא”כ אני רוצה לידע עצות איך אני יכול ל”חנך” את עצמי בענין קבלת עול תורה ומצוות ומלכות שמים. האם הדרך לזה הוא כמש”כ הרב ב”דע את נפשך” בעניני כח העונג וכח הגבורה שבנפש? או האם הדרך לזה הוא כמו שאמר ר’ חצ’קל (אור יחזקאל ח”ה – תורה ודעת, מאמר “קבלת עול תורה”) שצריך להתרגל לומר בפה, “הריני מקבל עול תורהמלכות שמים”? (חישבתי שאם אני עושה זה, אפשר שהוא סתם אמירה בעלמא אצלי ומקופיא בא, ועל כן אני שואל עצת הרב בזה.)

תשובה:

אפשר לנהוג כמו שאמרת ב”דע את נפשך”, ולצרף לזה את אמירת “הריני מקבל”, אולם להכיר שזהו אמירה שחלה על מדרגתו, ולא קבלת עול גמורה. וראוי לצרף לזה סמוך לאמירה עשיה קטנה של קבלת עול.