שאלה:
לכבוד המורינו ורבינו שליט"א
כבוד הרב אומר בבלבבי א' שיעור א'
"מה הכוונה להיות קרוב ודבוק לבורא,שאדם מרגיש בלבו את הבורא יתברך".(וכן ע"פ בלבבי ב' זה נקרא בעצם 'אמונה')
ועל פי זה מיוסד כל ספר בלבבי.
איפו ניתן למצוא להדיא שכך מוגדר 'קרבת ה'' בסה"ק? (אם ניתן בבקשה כמה שיותר מקורות, בין בדברי רבותינו תלמידי הגר"א, ובין בדברים רבותינו תלמידי הבעש"ט)
(לא שחלילה אני מפקפק בדברי הרב, אלא על מנת לישב את הדברים יותר טוב בהבנת השכל.)
תשובה:
בס"ד אצטט מעט מדברי רבותינו כי הם מים שאין להם סוף.
עיין חובות הלבבות (שער א', פ"ב) וז"ל, ולא ירגישו כי לבתום ריקים מאמיתותו.
ושם שער הפרישות (פ"ז) וז"ל, והם בזכר האלהים משתעשעים בבדידות.
ושם שער הבטחון (פ"ז) וז"ל, ויברח במחשבתו ובנפשו וגופו אל האלהים יתברך, וישתעשע בזכרו בבדידות וישתומם מבלתי מחשבה בגדולתו.
ושם שער אהבת ה' (פ"ג) וז"ל, ויהיה צותך בבדידות (כמ"ש לעיל שער השמיני, שער חשבון הנפש, פ"ג, כי עמוד בר הלבב אהבת הבדידות ובחירת היחידות. ושם שער הפרישות, פ"ב, עזוב אהבת הברואים ואהוב הבדידות), וכו', ותהיה תמיד שמח באלהיך, שש בבוראך, עלז ברצונו וכוסף לפגיעתו. ומהות הפגיעה, עיין ספר המספיק לעבודי ה', פרק על ההתבודדות.
ועיין מס"י (פרק כ"ו, ד"ה כללו של דבר) וז"ל, ובכל פעולותיו ותנועתיו יכוין לבבו אל מצפוני ההתדבקות האמתי.
ושם (פי"ט) וז"ל, מי שהוא בעל שכל נכון במעט התבוננות ושימת לב יוכל לקבוע בלבו אמיתת הדבר איך הוא בא ונושא ונותן עמו יתברך ולפניו הוא מתחנן ומאתו הוא מבקש, והוא ית"ש מאזין לו מקשיב לדבריו כאשר ידבר איש אל רעהו, ורעהו מקשיב ושומע לו. ומעין לשון זה עיין עקידת יצחק (בראשית, וירא, שער יט, ד"ה הן אלה).
ועיין שם עולם לחפץ חיים (ח"ב, פי"א, ד"ה והנה כאשר) וז"ל, ואומר ברוך אתה ה' וכו', שהוא מדבר עמו לנוכח כדבר איש אל רעהו, עכ"ל. וידוע שכך נהג הח"ח בכל לילה לדבר עם הקב"ה כדבר איש אל רעהו בעליית גגו. ועיין משנה שכיר (בשלח, ד"ה ויאמר ה' אל משה), בענין אלישע.
ועיין חיי עולם לבעל קהלות יעקב, שביאר של"ו צדיקים שמקבלים אפי שכינתא בכל יומא, היינו שחשים את מציאות השי"ת בחוש גמור.
ועיין פרפראות לחכמה (סימן ז) וז"ל, ואראה את ה', שיש לו הרגשה קצת בידיעת אלקותו יתברך.
ועיין יושר דברי אמת (אות כא), וכתב שם (אות יב) וז"ל, וענין "הכרה" שאני כותב, ובחובות הלבבות כתוב ג"כ כמה פעמים הכרתו החזקה או החלשה, אבאר לך אי"ה ענין ההכרה להלן אות כא. וז"ל (באות כא), וזהו (דה"י, א, כח, ט) דע את אלהי אביך, ור"ל דע, שתהא מקושר אליו בדעתך אותו, ר"ל שתהא תמיד דבר זה במחשבתך שהשי"ת מלא כל הארץ כבודו, ותחשוב תמיד בו, ועי"ז תהיה מקושר בלבך במציאותו כאילו אתה ראוהו בעניך ממש, ואז נקרא הכרה. והפרש גדול בין מי שחושב בהשי"ת לפעמים, ובין מי שחושב בו תמיד, הוא כרחוק ממזרח ממערב, וא"א לפרש ההפרש כי דבר זה תלוי באבנתא דליבא. וז"ל חובות הלבבות שער חשבון הנפש, פ"ג, יהיה הבורא יתברך נמצא עמו במצפונו, יראהו בעין שכלו.
ועיין תניא (פ"ג) וז"ל, והדעת הוא מלשון והאדם ידע את חוה, והוא לשון התקשרות והתחברות, שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ויתקע מחשבתו בחוזק הגדלות אין סוף ב"ה ואינו מסיח דעתו. ועיי"ש פרק מ"ב.
ועיין ליקוטי אמרים לר' צדוק הכהן מלובלין (אות טז) וז"ל, וידיעה פירוש הרגשה. וכן כתב בתניא (פרק מ"ו) וז"ל, וכנודע שדעת הוא לשון הרגשה. וכן כתב בתורה אור (ויצא), ועוד מקומות, כגון משפטים, ולקוטי תורה במדבר, חקת, ואתחנן, ראה, נצבים, דרושים לשמ"ע, שה"ש.
ועיין אש קודש (ראש השנה) וז"ל, בשעה שנפשו של איש ישראל עומדת (בתיקונה), אז יכולה להרגיש את קרבת אלקים.
ועיין שפת אמת (וירא, תרמ"ו) וז"ל, הנשמה שבאה ממקום גבוה, אך בעוה"ז מתלבשת בכמה לבושים, אך כשיש זמנים שהשערים נפתחים יכולה הנשמה להרגיש ולדעת את בוראה.
ועיי"ש (תרומה, תרל"ג) וז"ל, כפי אמונת האדם יוכל להרגיש השראת השכינה.
ועיי"ש (עקב, תרל"ב&ד) וז"ל, ובאמת הכל מהשי"ת רק שע"י יראה יוכל אדם להרגיש הארת השי"ת שיש בכל דבר.
ועיין דברי חיים (מועדים, חנוכה, ד"ה &) וז"ל, שמעתי מהרב הקדוש מו"ה ישראל זלה"ה, שאמר שהנה באמת יש הרגשה בדביקות בבורא ב"ה וב"ש, ויש שמרגיש בלבו, ויש בעין השכל, ויש באמונה, ויש קדושי עליון שכל אבריהם כמעט דבקים בה'.
ועיין בית יעקב (וזאת הברכה) וז"ל, באם שהשי"ת יעזור לאדם ויתוודע לו באמונה שיש השי"ת וירגיש את זה בהרגשה הנעימה בהשגה אמתית, וכו'.
ועיין אמרי מנחם (ויגש) וז"ל, ע"י תיקון פגם הברית וכו', באים למדת השמחה, אחרי שאז באים לאמיתת ההרגשה כי "בי& אדוני" (ועיין קול מבשר, ח"א, תהלים, אות ו).
ועיין צדקת הצדיק (אות רכז) וז"ל, הרגשה בלב, להכיר שיש אלוה ובורא עולם. ועיין מחשבות חרוץ (אות א') שביאר מהות ההרגשה שבלב, חיצוניות ופנימיות, "הרגשה מהשגת אלוקות בלב" (ועיין רסיסי לילה, אות יג). ועוד שם (אות כט) וז"ל, וידוע ההרגשה שבלב יהיו רק בענין השי"ת שישכיל בשכלו וירגיש בלבו דאין עוד מלבדו. ועיין קונטרס דברי חלומות (אות כג).
ועיין עוד בדבריו בשיחת מלאכי השרת (פ"ב) וז"ל, ההרגשה הברורה שהשי"ת נוכח עיניו דבר זה הוא הדבקות בעולם העליון. עיי"ש בהרחבה נפלאה. ועיין דובר צדק (אות ד' ואות ח'). וקונטרס נר המצוות (מצות עשה, א') ופרי צדיק (אמור, אות ח', ובהעלותך, אות א').
ועיין דרך מצותיך (מצות האמנת אלוקות) וז"ל, דע את אלהי אביך, ופירוש דעת לשון הרגשה. ועיי"ש עוד במצות דין עבד עברי, והוספה למצות טומאת צרעת.
ועיין שומר אמונים (דרוש האמונה, פ"ה) וז"ל, שמשפיע לו השם דעת וחכמה והרגשה, שזה נקרא אמונה, וכו'. כי יש באמונה בחינת ידיעה הרגשה והכרה וכו', הרגשה שמרגיש מתיקות זכרו ית"ש, עיי"ש.
ובעומק, יש למעלה מהרגשה. עיין ליקוטי הלכות (או"ח, הלכות נט"י שחרית, ה"ד).
קטגוריות
