שאלה:
למו"ר שלו' וברכה.
נפשי זקוקה מאד לדרך והבנה ברורה בענין העבודה ב'ימי השנאה'- ימים של חוסר כח וחשק בכלל ובעבודת ה' בפרט.
א. מה עבודת האדם בימים אלו. ומה העצות שלא יצא משליטה.
ב. האם עיקר מדריגת האדם נמדדת [כלפי שמיא ולגבי הכרת עצמו] לפי זמני עלייתו או לפי זמני נפילתו.
תודה רבה על כל ה'הצלת נפשות' הרוחנית שהרב מציל אותנו.
תשובה:
א. יש להכיר איזה כח נשאר גלוי בימי השנאה, הן כח שכלי והן כח לבבי, ולדבוק בו היטב.
בנוסף, באופן מעשי, יש ליצור גבול תחתון שממנו לא זזים ויהי מה. לשם כך נצרך שיקול דעת עדין וס"ד מרובה לכוון לגבול הנכון, שלא יהא יתר על המידה ולא פחות.
ב. יש באדם אור פנימי – מה שהשיג. ואור מקיף מה שקרוב להשגתו ומתחבר אליו באופן חיצוני, ועבודתו עתה לקנותו.
בימי השנאה – נגלה אור פנימי, מה שהשיג עד הנה.
בימי אהבה – נגלה אור מקיף, מה שעליו להשיג שעד עתה מחובר אליו באופן חיצוני ועליו להתחבר אליו באופן פנימי.
קטגוריות
