מחשבה, מציאות האדם [#4079]

י"ב כסלו התש"פ

שאלה:

שלום הרב, תהיתי מדוע הקב"ה ברא את האדם בקטנות מוחין. למה אין לנו יכולת הבחנה ברורה ושיקול דעת ואפילו מבחינה רגשית יש הרבה יותר יציבות כשמתבגרים. הרי אם היינו נולדים אן רוכשים זאת בגיל מוקדם היו נמנעים כל כך הרבה עבירות ההחלטות היו מושכלות יכוחנו לעמוד יותר כנגד לחצים חברתיים וכדומה.

תשובה:

תחילת יצירתו של אדה"ר יציר כפיו של הקב"ה נברא בדעה שלמה, וביום בריאתו היה מהותו וגדר דינו כגדול.

אולם כאשר אכל מעץ הדעת שמעורבים בו טוב ורע, נכנס למהלך חדש, מהלך של קטנות הדעת מכח הרע שבאכילתו.

ומכאן ואילך, אצל כל אדם משעה שננער ויוצא לאויר העולם, יצר רע, "לפתח חטאת רובץ". ולעת"ל שיתוקן חטא זה נאמר שידעהו אותי מקטנם ועד גדלם.