מידות בין אדם לחברו [#15115]

כ"ה אלול התשפ"א

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליטא,
תודה רבה לרב שענה לי על השאלה בנושא למה אין יותר מסכתות בין אדם לחברו, וכו... והרב ענה לי
עיין חובות הלבבות בהקדמתו, שדרכי העבודה הפנימיים כאהבה ויראה נעלמים אף מן החכמים. וכן הוא בכל ענין יקר ופנימי שחל בו העלם יותר. עולם לשון העלם. החיצוניות גלוי יותר, והפנימי נעלם יותר. וזו כל עבודת הנבראים, לגלות את הנעלם עוד ועוד. ובדרך כלל המיעוט מגלה זאת, והרוב נותרים יותר בחיצוניות.

אבל מחילה וסליחה מראש לכבוד הרב , באמת מחילה מחילה מחילה, עדיין לא נחה דעתי.
כי מה שהרב הביא את תשובת החובת לבבות זה לגבי אהבה ויראה , עבודה פנימית, אבל אני מדבר על מצוות בין אדם לחברו, לא על עבודה פנימית, של יראה אהבה ודבקות , מצוות חיצוניות בין אדם לחברו, אולי זה עונה על העניין של המידות אבל לא על שאר המצות, כמו עזוב תעזוב עימו, לפני עיוור לא תתן מכשול, וכו...

כמו כן אם אני מבין את תשובת הרב אז הקב"ה בכוונה לא עשה מסכתות שלמות של מצוות עם הלכותיהם בין אדם לחברו , כי הוא רצה שזה יהיה עבודה פנימית של האדם ? ואם כן זה לא מסתדר לי, הרי מה זה עבודה פנימית, צריך האדם לדעת את ההלכות מתי כן לעזור לבין אדם לחברו מתי לא, מתי לקיים ואהבת את רעך מתי לא, וכו...., צריך לדעת מה הגדר של חנופה, מתי כן מתי לא , וכו...
וכנל לעניין של המידות שזה עבודה פנימית לדעת החובת לבבות, גם כאן התורה היא שצריכה ללמד אותי מהם המידות, מה צריך לתקן וכו...איך, וכו... .
החובת לבבות זעק את הזעקה שלמה לא לומדים בדורו עוד את העניין של חובת הלבבות, אבל אם הייתי בדורו הייתי אומר לרב, מה אנחנו אשמים, זה לא מפורט בתורה שבעפ , איך אני יודע שלעבוד על זה על כבוד, תאווה, קנאה, שנאה , עצבות, עצלות, עניין של כוחות הנפש ,הכרת הנפש, (כמו שהרב מלמד אותנו עכשיו בשיעוריו ובספריו ) זה חשוב לקב"ה ,אם זה היה חשוב לו כמו בין אדם למקום היה מדגיש כמו שאמרתי בשאלתי הקודמת. בתלמוד בבלי, בתלמוד ירושלמי, וכן איך אני יידע לעבוד עבודה פנימית, כמו הכרת הנפש, הכרת כוחותיי, הכרת המידות הלא טובות אם זה לא כתוב לי בצורה ברורה, רחבה ,מפורטת כמו הלכות שבת לדוגמא ,

מחילה שוב מכבוד הרב שאני חזרתי לשאול אודה מאד לרב אם הרב שוב ייתיחס לשאלה שלי.

תשובה:

תכלית הבריאה אחדות. אחדות בין הנפרדים לשורש, וזהו אחדות לבורא. ואחדות בין הנפרדים עצמם. וזהו "חידוש" גדול מאוד, שיש אחדות בנפרדים עצמם. ולכך נקרא "כלל גדול שבתורה". וכן מצוות בין אדם לחבירו, זהו שורשם ופנימיותם. ומכיוון שפנימיות זו נעלמת, לכך אף החלק המעשי פחות גלוי למעשה אצל רוב בני האדם.