מסכות, עבודתנו לעתיד, ועצמותו ית’ [#9965]

כ"ג חשון התשפ"א

שאלה:

ברשות הרב שליט"א, ברצוני לברר כמה דברים בעומק דברי הרב על תקפותינו, חלק מהם הם שאלות כלליות וחלק מהם הם שאלות בבירור דברי הרב על תקופתינו, ויש כאן סך הכל אחד עשרה שאלות, וסליחה על כל האריכות. (ואם אין זמן להרב לענות על כולם אני ישלח עוד פעם את השאלות בשבוע אחרת.)
(א) הרב מסביר בתשובה שעומק המסכות בתקופתינו הוא רמז שהקב"ה מכסה עכשיו השית אלפין שהם הפה והחוטם, כדי שיתגלה ימות עולם הבא. האם זה ג"כ קשור למה שהקורונה התחיל להיות סכנה לנו מתקופת פורים שהוא זמן של לבישת מסכות?
(ב) איפה מבואר בספה"ק שהפה והחוטם הם כנגד השית אלפין?
(ג) ראיתי בדברי ר' יצחק מאיר מורגנשטערן שליט"א שהחוטם כנגד משיח בן יוסף והפה כנגד משיח בן דוד, האם זה קשור להנ"ל?
(ד) ועוד קשה דהא ידוע שהפה הוא כנגד מלכות וא"כ לכאורה הפה הוא כנגד אלף השביעי?
(ה) האם מבואר מה תהי' עבודתנו באלף השביעי, אלף השמיני, אלף התשיעי ואלף העשירי?
(ו) ראיתי בספר אחד שאלף השביעי תהי' בחי' שבת, אלף השמיני תהי' בחי' חנוכה, אלף התשיעי תהי' בחי' פורים, ואלף העשירי תהי' יוהכ"פ (ולא זכרתי מאיפה נלקח דברים אלה). האם זה אמת?
(ז) ואגב מבואר מהנ"ל (אם הנ"ל נכון) לכאורה שפורים הוא שלב קודם יוהכ"פ וא"כ לכאורה יש להביא ראי' מזה שיוהכ"פ קדוש יותר מפורים, אבל א"כ קשה דהא לעולם אומרים שפורים קדוש יותר מיוהכ"פ, דיוהכ"פ הוא רק "כפורים" וא"כ פורים גבוה מיוהכ"פ, וצ"ע.
(ח) באלף העשירי הכל מתכלל בהשורש, כמו שהרב מבאר, והרב מסביר שעבודתנו להיות מוכן לאותו ביטול וכליון לעתיד, לרצות לביטול המציאות שלנו ולהתכלל בה', וכליון הרשעים היינו שהרשעים אינם מסיכימים לאותו ביטול וזה גופא תהי' כליונם לעתיד, ושכל עומק בחירנתו הוא להיות לבחור באותו ביטול גמור והתכללות הגמורה בה' שתהי' לעתיד באלף העשירי. איך האדם יכול ללמוד דרכי הביטול ודרכי התכללות כדי להסכים יותר ויותר לאותו ביטול (דהא הנסיון הקשה להאדם הוא אם מסכים שמציאותו יתבטל לגמרי או לא)?
(ט) בשיעור על ענין "בלבביפידיה מחשבה - מגפה" הרב מבאר למ"ד שחטא אדה"ר נגרם ע"י "גפן" זה היה שורש לענין "מגפה" שיש בה אותיות ג"פ המורה על ענין גף-כיסוי וענין גוף (העלמת האור הפנימי, כיסוי הנשמה), שגורם מגיפה בעולם. ולפי"ז א"כ מהו למ"ד שחטא אדה"ר היה ע"י חיטה, או ע"י תאנה, או ע"י אתרוג?
(י) האם קורונה היה נחשב לדינא כמגיפה (עכ"פ כשהיה בתוקפו)?
(יא) בתוספתא תענית ב'-י"א מבואר שתהי' "מבול של דבר על העובדי כוכבים" בימות המשיח, ושמעתי מת"ח אחד שאמר בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א שציין תופסתא הנ"ל לתקופתינו, אמנם לכאורה קשה דהא גם עם ישראל סבלו מזה וא"כ למה נחשב לדבר רק על הגויים?
יישר כחך להרב,

תשובה:

א. כן. כיסוי פה וחוטם, דיבור ריח תחתון, וגילוי דיבור וריח עליון, משיח, מלשון משיח לפי תומו, ונאמר בו והריחו ביראת ה'.

ב. מושכלות פשוטים בחכמת האמת. חוטם ופה, כנגד זו"ן, בחינת ו"ק, שית אלפי שנין.

ג. כן.

ד. שאלה שורשית. עכשיו מלכות נכללת ביסוד בעטרת היסוד, ולכך יש רק שית אלפי שנין. ולשיטת הגר"א מלך מדת המלכות מעולם לא יצא. ובתורת מהר"י סרוג, בספר עמק המלך ועוד, המלכות נמעכה. ובתורת מהרח"ו יצא למלוך ונשברה. ולכך דוד המלך נקרא "בר נפלי", אין לו קיום. אולם לעת"ל יתגלה מלכות בשלמות, "והיה ה' למלך".

ה. על נקודה זו נבנה ספר דעת תבונות, ע"פ ספר ברית מנוחה.

בפרטות. אלף שביעי – אורות הפה. שמיני – חוטם. תשיעי – אזן. עשירי – שערות. מהותם נתבאר בהרחבה בעץ חיים, ובפרט בשער ד' – שער אח"פ.

ו. כן. אולם בדקות, תשיעי יוה"כ, עשירי פורים.

ז. כנ"ל.

ח. ספר דע את הויתך ובלבבי חלקים ז-ח-ט.

ט. בחינות נוספות. ובקצרה, חיטה – לשון חטא. תאנה – לשון תאונה ואניה, בכי. אתרוג – חמדה, כמ"ש הרמב"ן. וכולם אמת, וכל אחד הסביר בחינה אחת מן החטא.

י. בדין מגפה מצינו בעיר או מדינה, ושם נצרך שיעור רב יותר של מתים בכל יום רח"ל. אולם לא דנו הפוסקים במגפה בכל העולם. וקשה לחדש לדינא חידוש שם מגפה בכל העולם, שכיוון שמקיף את כל העולם כמעט לחלוטין יש לו דין מגפה, כי בכל העולם מתים מספר הנקרא מגפה לכאורה לפי נאמנות הרופאים.

יא. שורש מגפה זו אינה בישראל אלא בערב רב, ומכיוון שנתערבו בישראל לכך גם ישראל כשרים נדבקו בה.