שאלה:
שלום.
יש לי תאווה מוזרה [בעיני], ורציתי לדעת חוו"ד ע"ז.
והיא, שהפנים שלי יהי' בוקע עם אור, שמחה, קדושה, נעימות, באופן של 'בעל צורה' מעולה, ושממש יתנוצצו נוצוצי אור ע"י הסתכלות על פניי...
וכעין מה שנראה בעין [הגשמי?] על תמונות של הרה"ק מבעלזא וסאטמאר זי"ע, (ולהבחל"ח על צורתו של הגרי"מ מורגנשטרן שממש כמעט ואין ביכולתי להימנע להסתכל עליו כשאני רואה אותו... [אולי זה סימן על דבר מה..?])
מאיפה זה בא?
האם מקורו בקדושה בכלל או סתם תאווה?
והאם יש בכוחי לעבוד להשתלם בזה - אם זה מרוצה בכלל?
תודה רבה
תשובה:
זהו "דמיון" מהו קדושה. כי קרן אור פני משה הוא תולדת שבירת הלוחות.
ויש נשמות שהכל "פנים", ואין ניכר עמט לחוץ. ויש נשמות שניכר לחוץ.
ולכך יש אור זה בקדושה, אולם רצונך בכך זהו דמיון של קדושה. אולם אין לבטלו אלא להשתמש בו בבחינת מתוך שלא לשמה בא לשמה.
קטגוריות
