ריפוי מטראומה [#6764]

כ"ט תמוז התש"פ

שאלה:

השם יתברך יצר אותי כנשמה עמוקה ורגישה. אמי ואבי מעולם לא הצליחו לחבר אלי בגלל האתגרים הרגשיים שלהם וזה השאיר בתוכי חלל עמוק.

אני צף כבר למעלה משלושים שנה ומחפש מישהו שיחבר אלי כל כך עמוק שאוכל סוף סוף להיות עצמי ולהירגע. כבר הגעתי להבנה שאין אף אחד בחוץ, חוץ מה' יתברך, שאני יכול להתחבר למישור העמוק הזה שאני זקוק לו, שהוא להיות עצמי, להגיד את מה שאני באמת מרגיש ואז לסמוך עליו שאני עדיין אהוב. רק השם יכול לשמוע אותי ולאהוב אותי.

עם זאת אני כל הזמן מרגיש דפיקות לב, נשימה כבדה. אני מנסה לעשות הדמיה, מדיטציה, נשימה, הרפיה וכו 'אבל שום דבר לא מרגיע אותי. איני מסוגל להישאר ממוקד בתרגיל כאשר אני משתלט על ידי אי נוחות פיזית ופחד להיות ברגע הזה בדיוק כפי שהוא, או כמו שאני.

הייתי רוצה להבין מאיפה מגיעות המחשבות הפזורות וחוסר היכולת להרגיע את עצמי. האם זה מרגיע מטראומת היחסים, הפרעת קשב או סוגיה אחרת? והאם יש דרך עבורי לרפא מזה?

תשובה:

זה נובע בועמק מחיפוש אהבה חיצוני שלא קבלת.

שורש התיקון ראשית לאהוב את עצמך באמת.

אתה מחפש שמישהו אחר יאהב אותך. אולם תחילת התיקון שאתה תאהב את עצמך עמוק עמוק עמוק, ושם תחילת הרגיעה. אולם השלמות באהבת הבורא כמו שכתבת.