רפואה לקורונה [#6751]

ד' סיון התש"פ

שאלה:

בס"ד

שלו' למו"ר הרב שליט"א
ראיתי את תשובת הרב בנוגע לרפואת מחלת הקורונה, שהרב אמר שהתיקוך לכך הוא "אין", וביותר ב"אפיסה". ברצוני להבין ביותר בהירות מה כוונת הרב. הבנתי בזה שהחולה במחלת הקורונה באמת יכול להרפאות אם הוא משתמש בעצות הנ"ל. יש לי כמה שאלות בנוגע לזה, וב"ה בחסדי ה' זה לא נוגע אצלי או לקרובים שלי, אבל שאלה זו נוגע לכל הציבור של כלל ישראל, והתשובה לזה מסתמא תהי' לתועלת רבה שאין כמוה! מי לא מעונין בהרפואה למחלת הקורונה!!
(א)האם כוונת הרב ב"אין" לביטול האני? או מסירות נפש? או אמונה? והאם כוונת הרב ב"אפיסה" היינו להתבונן ב"אין עוד מלבדו"? ובאיזה אופנים למעשה החולה יכול להשתמש בעצות הנ"ל?
(ב) אם הבנתי נכון ש"אפיסה" היינו "אין עוד מלבדו", אם האדם מתבונן תמיד על מחשבות של "אין עוד מלבדו" אבל הוא עדיין הוא מחובר להאינטרנט או מכשיר חכם ח"ו, שהוא חיבור שער הנ' דטומאה כמו שהרב אמר, האם הוא יכול להתרפאות, כיון שהוא משתמש בהאור הגדול של אין עוד מלבדו, שיכול לתקן כל פגם? האם נאמר כאן ש"לית אתר פנוי מיניה" ו"אין עוד מלבדו, אפילו בחללו של עולם", ועל כן אפי' אם יש לו חיבור להאינטרנט ומדיה הטמאה של שער הנ' דטומאה, למעשה יש לו את האור של הקב"ה ע"י התבוננות בהמחשבות של אין עוד מלבדו...?
(ג) הרב אמר בהשו"ת לאחר הדרשה בנושא הקורונה שאם המחלה זו באמת דבק בהאדם, מיד הוא מת, ואם האדם מתרפא מהמחלה, אז זהו סימן שמחלה באמת לא דבק בו. מתשובת הרב הזה משמע שאין רפואה למחלה זו, אבל הלא אמר הרב שבאמת יש רפואה למחלה זו, ע"י "אין" ו"אפס"?
(ד) העולם הרפואה עוסקים עכשיו ביצירת תרופה למחלת הקורונה, וכמה מדינות שונות אמרו שהם בשלבי ההשלמה של התרופה. איך אנחנו צריכים להסתכל על זה? האם יש בעיא בכך אם אנו מקווים לרפואה טבעי למחלה זו, או שהתקוה הזה רק דוחה אותנו מאמת, מההודעה שהרבש"ע שלח אותנו בתקופה זו, שאנחנו היו צריכים רק לבטוח בו ית' ולצפות שהישועה בא רק ממנו ולא מבני אדם?
יישר כחך ותודה רבה להרב

תשובה:

א. כתר – אין. ונחלק לפרצופי אריך ועתיק. אריך – אין. עתיק – אפס. ורפואה זמנית ע"י אין. ורפואה גמורה ש"יעתק" ממנו המחלה ע"י אפס.

אין – מסירות נפש.

אפס – אין עוד מלבדו ו"אפס" זולתו.

ב. האור אינו בוקע אלא זו מחשבה של מקיפים, ולכך אינו נרפא.

ג. הרפואה למעלה מן החומר. אין חומר שמרפא, רק אור רוחני, אין סוף.

החומר יכול לרפאות רק את ענפי המחלה, אולם לא את שורשה.

ד. רפואה בענף ולא בשורש.