שאלה:
שלום כבוד הרב,
ברצוני לדעת הגדרת מידת הבושה. נדמה לי שבושה זה שמתביישים מזה שמתביישים.. כי כולם מכירים על הפנים שאני מתבייש
בכל אופן, חסר לי את הגדרתו כראוי.
תודה רבה
תשובה:
יש בושה פנימית, שאדם בוש ממה שראוי לו לפי שורשו. וזהו בושה – שובה. הוא שב לשורשו, ולכך "אזיל סומקא, ואתי חיוורא" (ב"מ, נח, ע"ב). והיינו שדמו חוזר לשורשו, וחוזר חלילה. והיינו שמביט מה ראוי לו להיות לפי אמיתיות פנימיותו. וסתירה זו היא גופא בושה.
ויש בושה חיצונית שאדם בוש מזולתו, הן בושה במעשיו ודיבוריו ומדותיו וכו', והן בושה מעצם כך שמתבייש.
קטגוריות
