הסכנה של החלל [#2980]

שאלה:

יש חלק ב”דע את נפשך” דף 132 שנקרא “סכנה של החלל” ושם כתוב שיש סכנה כשמרוקנים את המח, אם בן אדם לא זהיר, השפעות חיצוניות יכולים ליכנס למח והם יכולים להיות מאוד לא מתאים. עכשיו השאלה שלי,

בעבר עשיתי הרבה התבודדות (בתקופה בחיים שלא הייתי כל כך מעוניין בעבודת ה’). ההתבודדות היה בלי צורה וכמעט בלי הדרכה. כתוצאה מההתבודדות איזשהו השפעה חיצונית נכנס לתוכי. זה עשה רושם גדול בחיים ובעבודת ה’. הרבה פעמים הרהורים רעים עולים לי במח. הראייה שלי יכולה להיות מוזר לפעמים, לפעמים אני מרגיש מנותק מעצמי באופן מוזר, לפעמים אני מרגיש שאין לי הרגשות בכלל, אני חושב שה”השפעה” נכנסה בערך לפני 5 חודשים. אני יודע שההרהורים הגיעו ממקור שחוצה לי כי אני מאוד מקפיד בשמירת העיניים ואין לי הרבה תאוה בתחום הזה. ההרהורים מגיעים באופן פתאומי ולפעמים כשאני לא רוצה אותם – לדוגמא בשמונה עשרה, גם שמתי לב שאם אני מתאר לעצמי את שם הוי”ה יש לזה רושם משמעותי, זה גורם לראש שלי להרגיש מוזר, מעקם את הראיה ועוד תוצאות. אני גם סובל מכאבי ראש מזמן, אבל זה יכול להיות מסיבה אחרת.

אחרי שקראתי ב”דע את נפשך” בנוגע להשפעות טמאות, אני מקווה שהרב יכול לייעץ לי בקשר לאיך להסיר את ה”השפעה הטמאה, שעושה רושם הרסני בחיי.

תשובה:

בס”ד. יש לברר אלו מחשבות נעים לנפש לחשוב, וראוי לכתוב זאת על דף, ומדי פעם יש להשתעשע באותם מחשבות באופן של נעימות ומעט יגיעה, באופן זה ה”חלל” שנעשה במחשבה מתהפך ומתמלא. נצרך לעשות זאת בהדרגה איטית ושום שכל, מתוך רוב נועם ותענוג, ומעט יגיעה. לאט לאט בס”ד המחשבה תתמצא, ואזי יעקר שורש הקלקול חלל בלתי מאוזן ומתוקן, ותוצאותיו, הרהורים ששורשם מן החלל הפנוי. לאחר מכן בס”ד יש לבנות חלל מאוזן עם מילוי מחשבתי, באופן דקדושה מכוון ומדוקדק.