המשך בענין אורו של משיח [#7619]

י"ח סיון התש"פ

שאלה:

א) אורו של משיח שמקבץ אל כל הדרכים יחדיו (כלשון הרב), האם זהו אורו של משיח בן יוסף או אורו של משיח בן דוד?

(דמאידך משיח בן יוסף שהוא חכמה-יסוד הוא הכח של התקשרות (כיון שמדת היסוד הוא יסוד המקשר) וא"כ לכאורה הדרך הכוללת שהוא אורו של משחי הוא האור של משיח בן יוסף, אמנם מאידך משיח בן דוד שהוא אור של אמונה ותמימות הוא הדרך שכוללת את כולם, שהאמונה ותמימות כוללת הכל, וגם משום שהמשיח בן דוד הוא לכאורה יותר חשוב ממשיח בן יוסף כיון שהוא בא אחר משיח בן יוסף וכל התהליך מסתיים במשיח בן דוד וא"כ אורו של מב"ד שהוא אמונה ותמימות היא זו לכאורה האור הכולל את כולן...)

ב) הרב אמר שאורו של משיח בן דוד היינו כח אמונה, תמימות, ו"תפלה". איך התפילה היא המהות של משיח בן דוד, אם תפילה הוא מצד הנוקבא, מצד החסרון, וכל ענינו של משיח בן דוד הוא גילוי השלימות, גילוי הקשר של האדם להרבש"ע שהוא למעלה מתפילה-הרגשת חסר? (אם לא שנאמר שה"תפילה" של משיח בן דוד אינו תפילה הבא ממקום חסר אלא תפילה הבא ממקום השלימות, תפילה ממקום התמימות)

תודה רבה להרב

 

תשובה:

א. משיח בן יוסף, מלשון אסיפה ("אסף ה' את חרפתי"), אוסף את כולם. בחינת יסוד, כל, מקבל כללות כולם – יחוד סיפא.

לעומתו משיח בן דוד, שורש הכל. חיבור הכל בשורש – יחוד רישא.

ב. תפלה בשורשה, חסר, שאני נברא וחסר לי שלמות אין סופית. ובכל דבר יש בפרטות דוכרא ונוק'. דוכ' – תמימות, שלמות. נוק' – תפלה, חסרון השלמות.