שאלה:
שלום כבוד הרב
בן איש חי פרשת פינחס שנה שנייה כותב שזוהמת הנחש היא נקראת מחלת נפש
א. הרב יכול להסביר בבקשה את כוונתו של בעל הבן איש חי
ב. האם זוהמת הנחש היא הנפש הבהמית שיש בנו?
ג. הרב יכול לסביר בבקשה מזה:
1. נפש בהמית.
2. זוהמת הנחש.
ד. מה ההבדל בין נפש בהמית לנפש אלוקית?
תודה רבה לכבוד הרב תבורך מפי עליון
תשובה:
א. מחלה מלשון חלל – חסרון, ושורש יניקת הנחש, "מחללו של עולם", מהחלל הפנוי. והוא שורש הכל המחלות כולם.
וכאשר נתקן, נהפך מחולי למחול, וזהו לעת"ל, שאמרו בשלהי תענית, שעתיד הקב"ה לעשות "מחול" לצדיקים.
ב. עיין גר"א (ספד"צ, פרק ד) וז"ל, אדה"ר נתפתה אחר הנחש, והוא נפש הבהמית שהיא נמשכת אחר יצה"ר. ועיין זוה"ק (ח"א, עט, ע"ב) נפש בהמית, דא נפש מסטרא דיצה"ר. כי הנפש הבהמית קליפת נוגה הדבקה בג' קליפות הטמאות. ועיין עץ חיים (שער מט, פרק ג) נפש הבהמית שבאדם, וכו', והוא יצר הטוב ויצה"ר שבאדם. וזהו הזוהמא, אולם עצם הטומאה הוא ג' קליפות הטמאות. ועיי"ש (שער נ', פרק ב'). ועיין עוד שם (שם, פרק ז) כי היצה"ר והשד הנ"ל, הוא הזוהמא שהטיל בה הנחש, שהוא נפש הבהמית של היסודות תתאין הנקרא עפר, עיי"ש כל השער בהרחבה. ועיין מבוא שערים (ש"ו, ח"ב, פ"ו). וספר אדם ישר (מרכבת יחזקאל).
ובפרטות, עיין גר"א (משלי, כד, יג) שיש נפש הבהמית ורוח בהמית. והזוהמא אף ברוח הבהמית. ועיין רמ"ז (ויגש, רס, ע"ב). ועולה מדברי העץ חיים שם, שקליפת נוגה, יצר טוב ורע, "מתלבש" בנפש הבהמית.
ג. צד התחתון בנפש, הממוצע בין מדרגת אדם למדרגת בהמה, וככל ממוצע, שבצד אחד דומה לאדם, ובצד אחר דומה לבהמה. וזהו קליפת נוגה, פעמים מצורף לצד העליון, ופעמים לצד התחתון. וז"ל הרמ"ז (ויקרא) נפש הבהמית של האדם מתדבקת בנפש הבהמה.
ד. אחדות, לשמה, נפש אלוקית. פירוד, שלא לשמה, נפש הבהמית. זוהי הגדרה כללית.
ובפרטות יותר במהות נפש בהמית, עיין ר' יונה (משלי, י, כב) כח המתאוה, עיי"ש. ועיין אהבת יונתן (הפטרת מטות מסעי) הנפש הבהמית, והיא בעלת הרגשת החמשה, ובעלת התנועה והתנודה, עיי"ש. אולם עיי"ש שכלל "כח" התאוה בנפש הצומחת, כן נראה באדם. ועיין מאירת עינים לר"י דמן עכו (בראשית). ועיין עוד בהקדמה לספר הנפש. ופרדס רימונים (שער לא, פרק ט).
ויתר על כן, עיין גר"א (ספד"צ, פרק ד) וז"ל, כי הנפש הוא אף בבהמה, והוא עולם "הבריאה", וכו', וזה נפש הבהמית של אדם היה לו מן הבריאה. עכ"ל. והוא השורש לנפש הבהמית המשכלת לתתא. ועיין חסד לאברהם (מעיין ב', נהר ס') נפש הבהמית, אע"פ שהיא רוחנית, בעבור היותה מהשמרים ועכירות נפש המשכלת, אחר הכנסה בגוף האדם מתהפכת לדם, והדם הוא גשמי.
והבן מאוד מאוד, שבכל מדרגה יש בחינת נפש, והיא החלק התחתון שבה. וכן יש נפש הכוללת, ולתתא הוא ד' נפשות, ועיקרם הם בריאה ובמרה ובכבד ובטחול, כנזכר בזוהר ובתיקונים ובכתבי האריז"ל. ובאותה נפש הבהמית "מתלבשת" קליפת נוגה, בסוד יצר טוב ויצה"ר. וזולת זה יש לאדם נפש אלוקית. ובפרטות, הממוצע בין הנפש האלוקית לנפש הבהמית הוא נפש המדברת.
ועיין עוד שמן ששון על עץ חיים (שער יז, שער ז"א, פרק א, אות ד. ושער נ', שער קיצור אבי"ע, פרק ב', אות א'). וספר דעת ותבונה (פרק מ"ג).
קטגוריות
