כוונות בברכות [#10353]

כ' כסלו התשפ"א

שאלה:

שלום לכבוד הרב,
בעניין הכוונות הנדרשות בהזכרת שמו ית' בשעת ברכות וכיוב', ידועים דברי מר"ן שפסק שיש לכוון בשם אלוקינו שהוא תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם.
הכוונה ארוכה, ואיני מצליח להתמיד בה, בוודאי לא בזמנים בהם אני נדרש לרצף ברכות (למשל, ברכות השחר). האריכות שלה גם גורמת לכך שכאשר אני מכוון, איני מכוון בלבי, אלא במוחי.
רציתי לשאול אם אפשרי הדבר לכוון במילת אלוקינו - שהוא בעל הכוח שלנו, דהיינו שהוא המקיים אותנו, הוא בעל הכוח 'שלנו' - ולא אנחנו, שהוויתנו כולה היא מאתו. כוונה זו קלה יותר עבורי, הן מפני שהיא 'נכנסת' בתוך משמעות המילה באופן נוח יותר, וכן מפני שהיא 'מתחברת' יותר למהלך העבודה הפרטי שלי.
כמובן, איני יכול לנהוג כך על דעת עצמי, ולכן אני שואל את הרב.

תודה.

תשובה:

בתחילת היום ימסור מודעה כנהוג שכוונתו בשם אלקים כמ"ש מר"ן, ואח"כ מכאן ואילך יכוון בקצרה כמ"ש בשאלתך.