שאלה:
הרב קובע עובדה ש"אני מאמין בפנימיותי" שהכל לטובה ונשאר רק לסלק את המניע...
1. מי אמר שאני מאמין בפנימיותי אם אני לא חש את האמונה?
2. האם לסלק את המניע זה כל כך קל? הרי זה קשה מאוד.
3. חוזרת השאלה אם זה אכן המצב איך אפשר להודות ?
(השאלה הזאת נשאלה על ידי חניך שלי ולא ידעתי לענות לו.. מבקש לברר לי יותר)
תשובה:
א. כל ישראל יש בו נשמה, והנשמה חצובה מתחת כסא הכבוד, ויתר על כן שורשה חלק אלוק ממעל. ולכן בעצם הויתה היא מאמינה.
ב. זה דרך חיים, ולכך ניתן לאדם עשרות שנים של חיים, על מנת לגלות יותר ויותר אמונה זו, ולילך בה מחיל אל חיל.
ג. כיוון ש"בשכלו" הוא מאמין שהכל לטובתו, לעת עתה יודה מכח שכלו, ובמקביל יעבוד לגלות את האמונה הגנוזה בנשמתו.
קטגוריות
