שאלה:
בס"ד
שאלה:
לשם מה נועדה השינה, הרי הקב"ה יכול לברוא את הדם באופן שלא יצטרך לשינה [וכל התיקונים הנפעלים ע" שינה יכלו להתפעל באופנים אחרים]. גם מדוע נגזר לישון סך שש שעות כדברי הרמב"ם, והלא היה יכול לברוא את האדם באופן שיספיקו לו ב' שעות, וע"י זה היה מרויח עשרות אלפי שעות במשך ימי חייו.
תודה למורינו הרב שליט"א שמנהיר את עינינו בכל מקצועות התורה.
תשובה:
כבר אמרו בשם הגר"א, שהתכלית [של השינה היא] להשיג השגה של נשמה, בהיותה מופשטת מן הגוף, מה שאינה יכולה להשיג בעודה מולבשת בגוף.
ובעומק, בכל דבר בבריאה יש שינה, הן מדבר, חי, צומח, דומם, כמ"ש ר' פנחס מקוריץ. כי הבריאה כולה בסוד רצוא ושוב. רצוא – דבקות הקב"ה, שוב – למדרגה תחתונה. ומצד כך ה'שוב', השינה, הוא שורש "הביטול", כי חשוב כמת, והשינה אחד משישים במיתה.
והבן שכאשר אינו ישן הוא בבחינת עשה, וכאשר ישן הוא בבחינת שב ואל תעשה. וכל סדר הבריאה בנוי באופן זה. והדברים רחבים ועמוקים.
קטגוריות
