עבודת ד’ לאור ספרי הרב למי שזמנו קצוב [#5560]

ד' טבת התש"פ

שאלה:

שלום רב,
רציתי לשאול שאלה שמלווה אותי זמן מה, בלמדי ממגוון תורות הרב.
תורת הרב עניפה מאד, בכמות ובאיכות. כל 'מסלול' מחייב עבודה מעמיקה ביותר, הן ברמה הלימודית והן ברמה המעשית. אתן דוגמא מהחוויה הלימודית/מעשית שלי, ואשמח אם הרב יתייחס אליה: בעבר למדתי בעיון את תורת ארבעת היסודות - יסוד עפר (יסוד דומיננטי בי). נאלצתי שלא להמשיך בעבודה זו מפני שלא ראיתי בה התקדמות - וכפי שמזהיר הרב בתחילת סדרת השיעורים, הדבר גרם לי לנסיגה בעבודת ד', מפני שחשתי שחוסר ההצלחה להתמיד בעבודה זו - משמע שאיני בשל לעבודת ד' כלל. כיום, אני לומד בס' בלבבי משכן אבנה חלק ב', ומקדיש לכך זמן - כולל פרק זמן להתבוננות כפי שהרב מורה (בעז"ה בקרוב). לאחרונה נחשפתי לסדרה אותה ראיתי רלוונטית ביותר עבורי - סדרת דע את גאולתך, אך לימודה פסק מפני שהזמן לא אפשר לי להתמיד בלימודה. חשוב לי לציין שאני מקפיד על לימוד עיוני ומעשי של תורות הרב, ולא מחפש 'חוויות אינטלקטואליות' גרידא, מה שהופך כל לימוד למשמעותי, ארוך ומחייב.
אם כן, אני חש שאני 'מפספס' תכנים משמעותיים, וזאת עוד לפני התייחסות לסדרות הלימוד של הרב אודות מועדים וכיוב', שכל אחת מהן משמעותית ביותר לקומת האדם, והשנים חולפות - ואני לא מגיע לזה...
ברצוני לשאול מה דעת הרב על המצב, ומה העצה הייעוצה במצב זה. התחושה היא של תכנים שהם בבחינת פיקוח נפש ממש - שאיני זוכה להגיע אליהם מתוך אילוצי זמן וכיוב'.
אציין גם - שאיני בקו הבריאות בשנה האחרונה, מה שגוזל כוחות וזמן רב ממני.
אשמח להתייחסות והכוונת הרב בנושא.

תשובה:

ראוי לברר אלו כוחות מתוקנים יותר בנפש ואלו פחות. ומתוך אלו שפחות ראוי לברר מה מתוקן פחות יותר מכולם, ומהו הכח הבלתי מתוקן המעכב בעיקר את כללות העליה לעת עתה, ועליו לעמול בלימוד ועבודה מעשית מתוך סדר מבורר למעשה ממש בפועל. וקובץ על יד ירבה, לאט לאט לילך מחיל אל חיל, מעבודה לעבודה, לעלות מעלה מעלה.