שאלה:
מי שבא אצלו מחשבות של שנאה בקלות, כגון שראה חסרונות ברעהו ומיד בא לשנואתו, או ששונא אותו בקלות מחמת שיש לו דיעות או הנהגות הפוכות ממנו, האם זה בא מקליפה הכללית של שנאת חנם שיש על דורינו, או האם זה רק למי שיש לו יסוד האש אינו מתוקן שמתגלה אצלו במדת השנאה?
והנה הרב אמר שלגבי רשעים יש לשנאותם וגם לאוהבם יחד. האם זה קאי גם על אלו שיש להם הרבה רע בנפשם והרבה מידות רעות בולטות באופן שהוא בלתי נסבל, או שבאלו אין לשנאות הרע שבו כלל אלא רק לראותו כנשמה טהורה עם לבוש עכור עליו?
ואם כצד ב', מ"ש רשעים שמותר לשנאותם, ולמה לא מסתכלים עליהם ג"כ כנשמה טהורה שיש עליהם רק לבוש עכור (שאלתי אינו קאי על נפשות ערב רב שהם רע בעצם.)
בתודה רבה
תשובה:
א. גם וגם.
ב. רק משאניך ה' אשנא, ערב רב.
ג. שונאים את הרע שבהם ולא אותם.
קטגוריות
