עתיק [#10154]

י"ט טבת התשפ"א

שאלה:

א) האם אפשר להרב לבאר בקיצור מהו מדרגת "עתיק" בעבודת ה' וכיצד מגיעים לתפיסה זו? והאם מגיעים לכך ע"י התבונוות ברחמים הפשוטים של האור א"ס שיש להרבש"ע עלינו?
ב) הג"ר י"מ מורגנשטערן שליט"א מבאר תמיד "עתיק" כתענוג באלוקות, ונראה שהוא תופס שהדרגה הגבוה ביותר הוא תענוג בהוי', אמנם לפי מה ששמעתי מהרב שליט"א יש דרגה יותר מזה והיינו הוי' עצמה בלי תענוג באלקות רק הכרת ההויה של הקב"ה כמו שהוא, בלי יחס להתענוג שיש מזה. האם הבנתי נכון?
ג) מהו הלשונות של דעת דעתיק, גבורה דעתיק, וכו' והא עתיק הוא הרדל"א שהוא עולם הא"ס קודם הצמצום וא"כ אין בו חילוקי מדרגות וא"כ איך מחלק עתיק לדרגות שונות אם עתיק הוא עולם של אחד? וכן יש לשאול שאלה זו על נרנח"י שבתוך היחידה, וכן יש לשאול שאלה זו על הספירות שונות שבתוך הכתר, דאיך שייך חילוקי מדרגות בתוך יחידה-כתר שהוא עולם אחדותי, עולם של אחד שאינו ניתן להתחלקות?
ד) מהו הכוונה של אור "פשוט", האם "פשוט" היינו שהוא מופשט מכל הרכבה, או מופשט מכל המושגים שלנו, או פשוט מלשון תמימות?

תשובה:

א. עתיק – לשון העתקה, מלכות של עולם עליון יורדת למטה, מים. מלמעלה למטה – זהו תענוג. וכן עולה מתתא לעילא, אש – זהו ביטול, ביטול ועליה לעולם עליון.

זהו חיבור לעולם עליון יותר. בסוד מים, נמשך לעליון ע"י המתיקות, כדוגמת מיתת נשיקה. ובסוד אש, זהו ע"י מסירות נפש.

ב. הבנת נכון מאוד! עיין מאמר הויה והשגה, בסוף ספר מכתב מאליהו, חלק א'.

ולכך לשיטתו הוא מעמיד את משיח בן יוסף בראש, כי התגלות התענוג ביסוד. ובספרי הרב אבולעפיה, מגדיר את היסוד כתענוג.

ג. עתיק עולם שיש בו י' ספירות. רדל"א נקרא רק רישא דעתיק ג"ר שבו. אפילו באור א"ס, יש ע"ס הגנוזות וכמוסות במאצילן. וכבר כתב הרמח"ל שהיא כלי אחד שיש בו "שנתות", סוגי חלוקה, אולם הם אחד.

ובעומק זו הויה אחת המתראה בכמה פנים, כי עתיק כולו פנים ואין בו אחור. והיינו שאותה הויה מתראה בכמה פנים.

ד. מופשט מכל הרכבה, וזה גופא מופשט מכל המושגים שלנו, כי כל מושגינו הרכבה.