עיקר לעקור את סיבת המניעים שגרמו שהכעס [#8403]

כ"ח תמוז התש"פ

שאלה:

תודה רבה! מעריך מאוד. המשך 8386
אשמח מאוד אם הרב יבהיר לי את הנק' הבאות מתשובתו:
1. אז האם שייך בכלל שרגש שקיבל "איסור" לחוותו בילדות, רגש שבאופן לא מודע מפחדים מלחוותו, יגרום לתסמינים ובעיות נפשיות בבגרות? ואז באמת חלק חשוב בפתרון למבוגר הסובל יהיה לאפשר למטופל לחוות את אותו רגש, פורתא אם זה כעס/תאווה, ויותר אם זה עצב או רגשות חיוביים. בעצם מתרחשת "חשיפה" לרגש ה"אסור" ואז החרדה ממנו ומעצם חווית הרגש, גם ברמה הגופנית שלו, דועכת. ומה הרב חושב על שיטת טיפול זו וקירבתה לאמת?
2. מה כוונת הרב "ובעיקר לעקור את סיבת המניעים שגרמו שהכעס לא יצא לפועל"? למשל, אם המניע הוא הפחד שאם יחווה/יביע כעס לא יאהבו אותו/ידחו אותו, כי כך היה בילדות וכך נצרב לו בתת מודע, אזי עקירת סיבת המניע תהיה לעזור לו להבין שאולי זה כך היה בילדות ובטח שזה לא רלוונטי כיום, וכן שהוא אהוב ורצוי בכל מקרה, מעצם קיומו? זו כוונת הרב?
3. אם אני מבין נכון, המהלך הוא כזה: ראשית, לקלף שכבות כך שתהיה מודעות שקיים בו כעס/כל רגש אחר עצור וחסום שאינו מרשה לעצמו להרגישו דיו (בגלל סיבות ילדות למשל) וזה גורם לו לקשיים רגשיים אחרים שונים ומשונים. לאח"כ, לעזור לו לחוות את אותו רגש, דהיינו להובילו להגיע אל הרגש הזה בטיפול (לשים לב לסימנים שהוא עולה והמטופל דוחק אותו, למשל, ולהפנות את המודעות שלו לכך) ולהרגיש אותו ממש, לחוות אותו, את קיומו בתוכו. לאח"כ, להסיר המניעים שגרמו לפחד מהרגש מלכתחילה (כיצד?) ולבסוף, בעבודה שלימה בס"ד, לעקור את שורש סיבת הרגש (אם זה רגש , כמו כעס, שיש לעקור את שורשו) ע"י האמונה בה' יתברך ושהכל מאיתו ולטובה וכו'..
תודה רבה לרב. עזרתך כמו מים צוננים לנפש עייפה.

תשובה:

א. כן, בודאי. ואזי חלקה מוקטן. זהו גלד חיצוני ממש אולם פעמים רבות נצרך, כחלק מהתהליך.

ב. נכון. וכן תוקף עצמי של אהבה עצמית שגוברת על הכל. כמובן כל זה לדוגמא בעלמא.

ג. נכון.