אשתו של משיח, חשיבות הנשים בדור האחרון, ובעיות בנשים וכו’ [#10735]

כ"ה טבת התשפ"א

שאלה:

בס”ד

יש שאלות בנוגע לנשים שאני חושב שיהי’ תועלת להם אם אנו מדפיסים שו”ת הללו בהספר לנשים בלע”ז, ואם אפשר להרב לענות עליהם, וסליחה על האריכות ועל מספר השאלות (אספתי על השאלות במקום אחד על אף שכולם הם שאלות בודדות זו מזו). ואלו הם השאלות.
א) האם חז”ל דיברו על אשתו של משיח, והאם יש מראה מקומות על מהותה?
ב) והאם נשים שייכים יותר לאשתו של משיח יותר ממשיח עצמו (וכמו שמצינו שנשים יש להם קשר יותר להאמהות יותר מהאבות, ועל אף שכל ישראל הן אנשים הן נשים שייכים לההאבות והאמהות מ”מ מצינו שהנשים יש להם שייכות מיוחדת להאמהות וא”כ זהו המקום לשאלה זו, אם הנשים יש להם שייכות יותר למהותה של אשתו של משיח יותר ממשיח עצמו).
ג) יש נשים היום שיש להם הרבה שכל, הבנה, ועמקות, הן בשאר חכמות והן בתורה, ובפרט יש הרבה נשים יראים שיש להם הרבה מערכות בעבודת ה’, ויש נשים שמחברות ספרים בזה”ז על עניני עבודת ה’. אשה אחת בסוג הנ”ל אמרה לי שהרבה פעמים היא מרגישה שיש לה הרבה תכונות של איש, היא בעלת חידוש בעבודת ה’ ויש לה כל מיני הרגשות ומחשבות בעניני עבודה, שהוא ג”כ משולב עם הרבה פנימיות התורה, ולפעמים היא מרגישה שהיא איש ולא אשה, כאילו שיש לה נשמה של איש בתוך גופה של אשה. מה השורש לזה ומה הפתרון לה?
ד) היום יש תנועה שלילית אצל הנשים הנקרא “פמיניזים” (שנותנת יותר הערכה לנקיבות), שבעיקר התחיל באמריקא כבר קרוב למאה שנים, שהתנועה הזו צועקת שהנשים יש להם חשיבות יותר מנשים, ושצריכים מאד לכבד את הנשים ולהיות הרבה “רגיש” להם, וגם הרבה גברים חושבים זאת, שהנשים הם העיקר והם חשובות יותר מגברים, והבתי יעקב יודעים זאת היטב ולוחמים על האוירה הטמאה הזה. האם זה בא בהשתלשלות מהאור דלעת”ל ש”אשה עטרת בעלה” שאז האשה תהי’ יותר חשובה מהאיש ועכשיו זה נתפס בהקליפות בתנועת הפמניזים?
ה) וגם מצינו תנועה היום שהוא היפוך שהנ”ל, שאנשים ונשים הם שוים ממש לכל דבר, ואין לחלק ביניהם, ובאמת תנועה הזו הוא מצוי יותר מתנועת הפנימיזים. האם השורש לזה הוא מאור ההשתוות של לעת”ל, שזה הכל יהיה שוה, רק שעכשיו אין זה הזמן להשתוות ועל כרחך תנועה זו של “השתוות” הוא נגד דעת התורה, או שיש סיבה אחרת לתנועה הזו? והאם תנועה הזו סותרת את תנועה של “פמיניזים” (שנותנת יותר חשיבות הנקיבות)?
ו) ענין אחר שהוא המשך להנ”ל, היום יש טומאה משונה מאד של נשים נשואות זה לזה, וכמו שמצינו בחז”ל גבי הציור של “נשים מסוללות זה בזה”, האם מקור טומאה זו הוא אותו טומאה של מעשה סדום (ששם היה מהלך של זכר בלא נקבה, ואילו הבעיא הזו הוא נקבה בלא זכר), או משום שהוא הקליפה של אור דלעת”ל שהנשים אינם צריכים הגבר ועל כן הם נשואות זה לזה? לדאבוננו, כבר נשמע בקרב מחננו הרבה סיפורים על מקרים כאלו בכל מיני אופנים, וא”כ הטומאה הזו גוברת מאד מאד, ועל כן לכאורה יש מקום עכשיו לשאלה זו, ולידע מהו ההסתכלות התורה על זה, ומה הפתרון הפנימי לה.
ז) ובקשור להנ”ל, יש לציין שהן העושים מעשה סדום רח”ל והן הנקבות הנשואות זה לזה רח”ל, טענתם בפיהם (ברוב) הוא שהם עושים תועבות הנ”ל מחמת הצער הנורא שיש בנפשם, מחמת הכעס שיש להם עם המין האחרת- לדוגמא יש נשים שמקבלות עלילות והיזק מבעלם ואז מתגרשים ונופלים לטומאה הזו מחמת שהם שונאים גברים עכשיו, בגלל ההיזק שסבלו מהבעל, שהיה גבר, ועל כן הם נמאס בגברים ואוהבים עכשיו להיות רק עם נשים. וכן להיפוך, הגברים שעושים מעשה סדום רח”ל טוענים שיש להם שנאה לנקבות בגלל שקיבלו יסורין מנקבות, או מאמם או מנשותיהם, ועל כן הם פונים לגברים לקבל תענוגם אצלהם. האם כל זה הוא רק סיבה חיצוניות למעשה טומאתם ואינו הסיבה הפנימית לזה?
ח) האם לנשים יש להם הבנה בהירה יותר בעניני אגדתא ומוסר ומחשבה וחסידות, החלק “הלב” של התורה? או לעולם נאמר שנשים דעתן קלות ואין להם הבנה בתורה, הן בשמעתתא והן באגדתא (ורק בעולם בפנימי של הנפש יש להם הבנה יותר?)
ט) יש מדרש ידוע באיכה רבתי שהגאולה יבא בזכות רחל אמנו, וא”כ האם כבר נעשה הכל ע”י הדמעות של רחל אמנו?
בתודה רבה

תשובה:

א. משיח עצמו מדרגת נוק’, אשה, בחינת משיח לפי תומו, טבע נשים יותר.

וכן מתגלה שורש דוד ב”רות”, אם המלכות. ואמרו חז”ל, יהודה עסוק ליקח לו אשה, והקב”ה היה עוסק באורו של משיח. ועיין כתבי הרמ”מ משקלוב, דרושים על סדר ההשתלשלות, דף שכ”ז.

ב. כנ”ל, שייכים לעצם משיח, ששורשו בחינת אשה.

ג. אור אחרית הימים מחבר זכר ונקבה, וזהו אור משיח, שלכך אין לו אשה כפשוטו, כי הוא בסוד לית שמאלה בהאי עתיקא.

ד. כן, נכון מאוד.

ה. כן. בכל דבר שיש ב’ מדרגות יש ג’ אפשרויות, זה למעלה מזה, להיפך, והשתוות.

ו. שורשו בעתיק ואריך, בדקות אריך כולו זכר, עתיק כולו נקבה. וזה הוא קליפה של אלו.

ז. סיבה חיצונית.

ח. כל דבר שתלוי באבנתא דליבא שייך למוחין דגדלות של אמא, וכל דבר שתלוי בהרגשת הלב, שייך לתבונה.

ט. הלוואי!!!