הכנעה הבדלה המתקה [#10781]

כ"ד טבת התשפ"א

שאלה:

שלום וברכה כבוד הרב.
תודה רבה לכ’ הרב על השקעת זמנו מרצו וכחות נפשו בזיכוי הרבים!
ברצוני לשאול מה שאלות. בכל שאלה, אפי’ אם אני מציג הבנות שלי לא בצורת שאלה, אני מבקש מהרב שיתקן אותי היכן שטעיתי. אני מחפש סדר והבנה נכונה, שכלית ונפשית. המון מההבנות כתוצאה מלימוד הרבה מספריו של הרב יצא לי מעין סיכום של הדברים.
בנוגע לתהליך הכנעה הבדלה המתקה. בקיצור נמרץ: הכנעה – זיהוי הרע שמשתלט עליי (מחשבה/ הרגשה/ מעשה). הבדלה – הפשטת לבוש הרע ממני בידיעה פנימית שאני זה לא הוא. המתקה – בשלב א’ – חיבור לאני הפנימי. שלב ב’ – חיבור לזולת. שלב ג’ – חיבור להקב”ה.
1. האם ה”אני” הפנימי הוא בעצם תמיד בהגדרה יהיה חלק ה”רוח” (ששם נמצאת הבחירה חופשית, דהיינו ההסתכלות מהצד וחוסר היגררות) ביחס לחלק ה”נפש” הלא מאוזן?
2. בהמתקה, השלב הראשון הוא החיבור אל עצמי “בדעת”, להויה העצמית שלי, שמשם נביעה של אהבה עצמית מעצם קיומי. והרי בעת הניסיון, כח המדמה הוא השולט על חושי הגוף, וא”כ האפשרות היחידה “להימלט” היא ע”י הפיכתם בשרשם, במח. והרי הרב ביאר שהאדם יכול להיכנס למקום הלבד, להויה הפנימית, לאהבה העצמית, אבל כיצד ייתכן, הרי כח הדעת הפנימית מנוטרל בעת שליטת המדמה?
3. אם האדם לא נכנס למקום הלבד, אלא מחליף את הפרשנות וההסתכלות על המציאות, לדוג’ כאשר מציאות מסוימת מזכירה לו שהוא אפס, הוא נזכר באירוע (תמונה) שהוא מצליח ועי”כ “יוצא החוצה” ומסתכל על המחשבה/ רגש/ מעשה באיזון ושלוות הנפש, האם בפעולה כזאת האדם בעצם לא עושה “הבדלה” פנימית נפשית, אלא רק חיצונית בכח המדמה, וממילא גם ההמתקה לא תחבר אותו לרובד פנימי, לדעת שבתוכו.?
4. הרב ביאר שההבדל בין נה”ב של ישראל לגוי, שלישראל יש תיקון, ע”י הארת אחדות הנה”א לנה”ב, ואילו לגוי שאין נפ”א אין יכולת לתקן את נה”ב שלו אלא רק להביאה לידי רגיעה באמצעות כח הריכוז. וזה בעצם הדעת שחסרה לגויים. וזה בעצם ה”לגרמייהו עבדין” והביטוי של זה שאינם יכולים להיקשר לזולת ולמסור נפשם למענו באמת. ואם הבנתי נכון, אז גם ההשקטה הפנימית שהם יעשו, אפילו אם יעשו את כל “דע את התבודדותיך” של הרב, המקום הפנימי אליו הם יגיעו יהיה במהותו נפרד, ואפי’ אם החויה שלהם דומה לישראל הפועל כך, מכ”מ כאשר יצאו מתהליך זה, לא יצליחו להאיר את אחדות זאת בהתפשטות החוצה לזולת אלא רק לקבל רגיעה נפשית כתוצאה מריכוז הנה”ב. אשמח לדעת אם הבנתי נכונה, וכן אשמח לקבל את ההגדרה הקבלית של הבדל זה.

תשובה:

א. הכנעה – עשיה בפועל להכניע את הרע, במעשה, דיבור ומחשבה.

המתקה – חיבור לנקודת הטוב שבכל דבר.

ב. אם המדמה “שולט” כפשוטו, נצרך עדיין הכנעה והבדלה, כי אחר הכנעה והבדלה המדמה אינו שולט, אלא נמצא בנקודת בחירה אם להיכנס להויתו או לצאת למדמה.

ג. רבותינו אמרו שחיצוניות ופנימיות נחלק לד’ חלקים. פנימיות שבפנימיות, חיצוניות שבפנימיות, פנימיות שבחיצוניות, וחיצוניות שבחיצוניות. באופן הנזכר דבק בפנימיות שבחיצוניות.

ד. כן.