השימוש בהיפנוזה עצמית [#9923]

שאלה:

היפנוזה עצמית היא שיטה של ​​להירגע תחילה ואז להגיע למצב שבין לבין להיות ער ולישון, שם הנפש פתוחה יותר וקולטת לרעיונות שבדרך כלל מתקשים לגשת אליהם.

השאלה שלי היא – מה דעתו של הרב על השימוש בשיטה זו כדי להשיג את המצב הנפשי הזה, למשל האזנה להקלטה של ​​עצמי שמאמנת אותי להירגע למצב ההוא, ואז אחר כך האזנה להקלטה של ​​עצמי חוזרת על אישורי מושגים שאני מנסה לרכוש, כמו “מטרת החיים היא דוויקוס”, ” יש בורא עולם “,” אני נשמה ו 100% טוב “וכו ‘.

נראה כי שיטות אלה מועילות, השאלה שלי היא – האם ניתן לייצר קינאנים אמיתיים בנשמה שלו באמצעות שיטה זו, שעל פני השטח, לא נראה שיש בה שום תערובת של אלמנטים לא יהודיים (כלומר השיטה הפשוטה לשימוש קידוד אישי של הרפיה מתקדמת של הנפש והגוף, ושימוש באישורי המוקלטים שלי של רעיונות התורה הנ”ל)?

תודה.

תשובה:

בלשון חז”ל זמן זה נקרא נים ולא נים, תיר ולא תיר. ועל זה אמרו (יבמות, כד, ע”ב) כי ניים ושכיב רב, אמר להא שמעתתא.

אפשר להשתמש בהנ”ל, בשילוב לעבודה מעשית. וזהו זמן להחדיר דברים לתת ההכרה. נצרך זהירות, כי פעמים צורה זו מולידה ניתוק מן עולם המעשה, במעשה בפועל או מכח המעשי בנפש. ונצרך לאזנו מאוד עם עולם המעשה.