נבואה [#9978]

שאלה:

הרב כתב שעיקר הנבואה זה “דביקות, התכללות, והכרת והויה”.”ניב שפתיים” – זה נובלות.
כלומר משני.

האם נכון לומר שדוקא ביטוי חיצוני של “ניב שפתיים” של דיבור נבואי הוא הוא ראיה שהושגו כל המעלות הפנימיות הנ”ל …
ובלי שאדם השיג גילוי נבואי ממשי עד כדי דיבור… יתכן שדביקות והתכללות והכרת ההוי”ה איננה בשלמות… ואולי אף דמיונית.
משה רבינו שזכה למעלה הגדולה של נבואה מתבטאת דוקא ב”פה אל פה אדבר בו”

תשובה:

כבר אמרו חז”ל, ראויים שתשרה עליהם שכינה, אלא שאין דורם ראוי לכך. וכתבו רבותינו “שכח הדיבור נסתלק”, וזהו אין דורם ראוי לכך. עיין בהרחבה שערי קדושה, במדרגת הנבואה. ובספר בטוב ירושלים שהביא כן מדברי רבותינו, שהשגת דיבור של נבואה נסתלק, אולם לא “דרך הנבואה”. ובוודאי שנחסר הכלי של הדיבור, וח”ו הטועה יכול לבוא לדמיון. אולם הדרך אמיתית.

ונצרך בירור רב שאינו טועה בקליפת נוגה, כמ”ש הקאמרנא בשם רבו מזידיטשוב.