שאלות בענין לימוד חסידות [#10999]

כ"ד טבת התשפ"א

שאלה:

א) יש מימרא בהעולם שהחסידות נתייסד בעיקר לעמי הארץ שלא היו יכולים ללמוד תורה. האם יש אמת לזה?
ב) מה הם הספרים שהם פנימיות החסידות? אני חושב שזהו תניא ולקוטי מוהר”ן, האם נכון או שיש עוד ספרים שהם הפנימיות דחסידות?
ג) האם ספרים הנ”ל רק לאלו לחסידים או לאלו שחפצים בדרך של חסידות, או שספרים הנ”ל שייכים גם לשאר חוגים?
ד) ואם ספרי חסידות הנ”ל אינם שייכים לשאר חוגים, האם יש עוד ספרים שמבארים דרך פנימית?
ה) האם כל ספרי חסידות שהם תורת הבעש”ט בא בעיקר לבאר תורת האריז”ל או שחידשו עוד דרך שאינו בהכרח? תמיד חישבתי שדרך החסידות מיוסד על האריז”ל אבל לכאורה מצינו מח’ בין האריז”ל להבעש”ט, וכמו שהרב מבאר בספר בלבבי ח”ח שהאריז”ל מבאר תורת הגלגולים שהוא תורת השתלשות ואילו הבעש”ט בא בעיקר לבאר תורת העיגולים וא”כ קשה לי דהא הבעש”ט היה ביאור על תורת האריז”ל וא”כ איך שייך שיחלוק עליו?)
ו) האם יש סדר ללמוד ספרי חב”ד, לדוג’ האם צריך להתחיל מתניא ואח”כ שערי יחוד ואמונה ואח”כ קונטרס התשובה ואח”כ קונטרס אחרון וכמו הסדר שהודפס ספר תניא, ואח”כ ללמוד שאר ספרי חב”ד?
ז) ספר תניא יש בו נ”ג פרקים במקביל לנ”ג פרשיות בתורה וראיתי בשם אדמו”ר אחד שכל פרק בספר תניא הוא עבודת של אותו שבוע, פרק א’ הוא עבודת השבוע של בראשית, פרק לו הוא עבודת השבוע של שלח, וכו’. האם הרב ממליץ זאת?
ח) שמעתי כמה מימרות שספר תניא מסוגל לרפואות וישועות וניסים לכל ענין, לקוטי מוהר”ן הוא ספר רפואה לחולי, ספר נועם אלימלך מסוגל לבנים וכל מיני ישועות (ואפי’ אם ספר זו בהבית), ובשנים האחרונות שמענו מזפר זרע שמשון שהוא ג”כ מביא ישועות לכל הלומדים בספריו. מה היחס הראויה לכל זה?
ט) מלבד לקוטי מוהר”ן אם יש איזה ספרי יסודיים של ברלסב שראוי ללמוד?
י) יש המון פירושים היום על ספרים הנ”ל (תניא ולקו”מ), האם הרב ממליץ איזה פירוש של היום?
יא) שאלה זו בא ממיעוט הבנה, אבל זהו השאלה. הרב מבאר בתשובה שרך ברלסב הוא חכמה דרדל”א וחב”ד הוא בינה דרדל”א, אמנם ידוע שמשיח יגלה מלכות דרדל”א שהוא מלכות דא”ס, וא”כ איך יתכן שברסלב וחב”ד הם גילויים גבוהים מגילוי משיח.
בתודה רבה להרב

תשובה:

א. לא. פנימיות החסידות – תמימות. ולכך מחד מתאים לעמי הארצות, תמימים, אולם מאידך נתייסד לת”ח מופלגים, שישיגו את אור התמימות, ואמונה פשוטה, ומכך כך ישיגו את חכמתם, בבחינת “והחכמה מאין תמצא”.

ב. נכון. בחינת חכמה ובינה דרדל”א, כמו שנתבאר כבר. וחסידות פולין היא בחינת ו”ק, שכבר מתלבש בא”א כי ז”ת דעתיק מתלבש בא”א, כנודע.

ג. על כל אחד לחפש את “שורשו” בפרטות, המושג “חוג” הוא מושג חיצוני.

ד. כנ”ל.

ה. נודע שתורת האריז”ל, בחינת רזין, והחסידות באה לגלות את הפנימיות הנעלמת בתוך תורת האריז”ל, בחינת רזין דרזין. כל מחלוקת לשון “חלוקה”, כל אחד וחלקו שלו. ובעומק כנ”ל זהו גילוי פנימיות תורת האריז”ל עצמה. ולכך יורד ומשתלשל למטה יותר, כי כל פנימי יותר יורד למטה יותר, כנודע.

ו. הרוצה להשכיל את תורת חב”ד יעסוק תחילה בתניא כסדרו, ואח”כ תורה אור ליקוטי תורה, ושאר מאמרי האדמו”ר הזקן. הרוצה להתבונן בדקות הנ”ל יעסוק בתורת האדמו”ר האמצעי. הרוצה לקבל את ההיקף של תורת חב”ד יעסוק בספרי האדמו”ר הצמח צדק, ובפרט בספר הליקוטים מתורתו.

הרוצה לעסוק למעשה בשורשי עבודת חב”ד יעסוק בקונטרס העבודה והתפלה לרש”ב, שם נתבאר סדר העבודה למעשה.

ז. זוהי עבודה בלבוש של “זמן”. זה שייך למי שעיקר עבודתו במהלכי זמן, לחיות עם הזמן. אולם יש מי שעבודתו במהלכי “נפש”, ועוסק לפי סדר מדרגת נפשו.

ח. יש לעשות את העיקר עיקר – השכלה ועבודה. ואת הטפל, טפל, סגולות.

ט. ליקוטי הלכות.

י. אינני מכיר פירוש שמסביר את עומק מהות תורת ברסלב, אלא זעיר פה זעיר שם.

יא. מלכות דרדל”א, עולה למלכות א”ס, בסוד עתיק ששורשו מלכות דא”ק, ויורד ונעשה מלכות תחתון. כי א”א ועתיק שנטלו י”ס דכתר, ומהלך אחד של החלוקה, א”א נטל לחלקו ט”ס, מכתר ועד יסוד. ועתיק נטל לחלקו מלכות.

גילוי משיח, הוא “כתר” דרדל”א, שהוא מלכות דא”ק.