#7 הבנת הנפש [#9473]

ג' חשון התשפ"א

שאלה:

המשך שאלה 9107

קודם תודה רבה עצומה לרב, אתה באמת נותן לי בהירות גדולה מאוד בדברים האלו.

1.
א. הרב אמר שיש ניצוץ שהוא טוב ויש לבוש רע/טוב, לדוגמא ניצוץ אהבה ולבוש טוב אהבה לראובן.
אני מבין שהניצוץ הוא הכוח העצמי והלבוש הוא כוח ביחס לדבר שחוץ לי, כלומר בדוגמא אהבה כניצוץ זה אהבה עצמית ולבוש זה לקחת את אותה אהבה עצמית ולהלביש אותה בראובן, האם הבנתי נכון?
ב. אם ככה והניצוץ הוא תמיד טוב אז מה לגבי כעס? אם אני כועס על הרע או אפילו על חלקים רעים בי זה עדיין כעס ביחס ל... ולא כעס עצמי (גם שזה על חלקים רעים בי זה כי הם נתפסים אצלי כחיצוניים יותר ולכן זה יחס ל..), ומן הסתם אני מניח שכעס עצמי הוא לא טוב, אז איפה הניצוץ הטוב שבכעס עוד לפני שמתלבש בלבוש כלשהוא? אשמח אם הרב ידייק אותי יותר אם הבנותיי הנ"ל לא מדויקות.
ג. הרב אמר שהניצוץ נפרד מהמקור, איזה דברים יכולים להיות המקור של הניצוץ חוץ מהנשמה וה'?

2. אני לא כל כך מצאתי איך התשובה של הרב ענתה לי השאלה הזו ולכן אני מנסח אותה בצורה יותר ברורה
א. הרב אומר שיש רק גילוי אחד אלא יש בו אופנים רבים וזה הויה בערכנו, איך יכול להיות שהגילוי הוא הויה בערכנו כשמצד שני אנחנו מכירים גם העלם? האם זה לא מראה שיש פה עוד משהו חוץ מגילוי והגילוי הוא דבר נוסף על העצם גם בערכנו (כמובן אני מדבר על ערכנו ביחס אליו ולא אליו ממש כי בו אין לנו שום הגדרה)?
ב. אני מבין מהרב שאור אינסוף זהו גילויו ובאמת אין לו סוף איך זה מסתדר עם הנ"ל
- לפי הזכור לי מלימוד תורת בעל הסולם הרצון לקבל הוא בהתאם לאור ואם ככה הרצון "הנברא" הוא סופי אז גם האור צריך להיות סופי
- לפי הרמחל הבריאה היא עד האלף העשירי זאת אומרת שיש סוף לגילויים אז בעצם אור אינסוף יש לו סוף
ג. שהרב אומר "בנמשל הויה אחת שכוללת כל הפרטים הכל מאוחד" האם הכוונה שהפרטים והאחדות הם אחד ביחד שזה רק במצב של הויה שמתראה כאחדות וכן כפרטות שזה עמוק מאשר לראות את כל הפרטים מורכבים בתמונה אחת מאוחדת? ואם כן אז מה ההבדל בין אחד בעצם להויה שכוללת את כל הפרטים?
ד. לגבי סעיף ג' שהוא הסבר על שאלתי איך להיות גם בדקויות של הכוח הנפשי וכן לא לאבד את זה שהוא חלק מהעצם, אני מבין שההסברים של הרב קצרים ומתומצתים כנראה גם מעומס וקוצר זמן, אני לא רוצה יותר מידי להכביד על הרב אז האם יש שיעורים שהרב העביר את הנושא הזה בצורה יותר מורחבת ומפורטת או האם הרב יכול להפנות אותי למקומות מפורטים בספרי רבותינו שהרחיבו וליבנו מאוד את הסוגיא הזו שתקלט אצלי בנפש (לפחות שכלית בהתחלה)?

תודה מקרב לב

תשובה:

 

  1. א. כן. אדם או חפץ, וכדו'.

ב. כעס יסודו נגד הרע שבבריאה, ולכך הוא רק ביחס לחוש דקלקול. הטוב שבו כי ראוי לשונאו ולכעוס על הרע. הרע הגמור שבו – לבוש, כעס ושנאה לטובה.

ג. בתורה. כל אור יש בו ניצוץ. ולכך כל דבר שמוגדר כ"אור" יש לו ניצוץ. תורה אור.

  1. א. אנו עסוקים רק בכח אחד שיש בו דבר והיפוכו, סוד כללות ההפכים, גילוי – העלם. אנו דבקים בכח זה, וזה נקרא מלכות א"ס.

ב. יש מאין. יש גבולי, מאין – בלתי בעל גבול.

אנו משיגים בו סוף. ובסוף אלף העשירי נתדבק באין סוף.

ג. אחד בעצם. אחדות כללות הפרטים. ובעומק, אותה הויה מתראה כאחד וכאחדות, וכפרטות.

ד. אינני יודע. זהו "תפיסה" אלוקית, ולכך קשה לכם להשיגו. אולם גם בשכל דק ניתן להבין זאת.

כרגע אתם נמצאים בתפיסת פרטות וכללות – פרטות ואחדות. ועדיין לא תפסתם בעצם תפיסה של אחד, ומשם כל השאלות. תפיסת כללות ההפכים בעומק עדיין לא נקלטה בנפש.