שאלה:
א) אם אפשר להרב להאריך קצת במהות אלף שביעי, אלף שמיני, אלף תשיעי ואלף עשירי, ואם יש מראה מקומות בענינים אלו מלבד ספר דרך ה' ודעת תבונות. ב) מה המקור שאלו שאין להם חלק בעוה"ב לבסוף יזכו לעוה"ב או באלף שביעי או באלף שמיני וכו'. ג) אם לבסוף הכל יזכו לעוה"ב א"כ מה הכוונה "אלו שאין להם חלק בעולם הבא". ג) מה נעשה לנשמה שאינו זוכה לעוה"ב (או לאלף שביעי או אם הוא נשאר במצב כך עד אלף עשירי), מה היסורים שהנשמה מרגיש? האם הוא רק מרגיש העדר המציאות, חללות, וחושך, וחרטה על עבירות שלו והחללות על מה שלא זכה? ד) וכעין שאלה הנ"ל מהו באדם שאינו זוכה להתנתק משער הנו"ן דטומאה קודם משיח, שאז רק היחידה שלו זוכה לעוה"ב, ואין לו שאר לבושי הנפש של נרנ"ח, האם הוא מרגיש כמו אדם שאין לו בגדים, שהוא מרגיש מציאותו רק שמרגיש את מה שחסר שלו ואת הבושה הזו? ה) האם התכללות הנשמות באלף עשירי הוא לכל נשמה (בין יהודי בין גוי) או רק לצדיקי ישראל? ואם הוא רק לצדיקים מה קורה עם שאר הנשמות, האם הם מתבטלים ומתכלים? או שהם חוזרים לשורשם? ו) וא"כ וכיון שלבסוף הכל מתכללים באותו התכללות בבורא, וא"כ לבסוף אין נ"מ בין צדיקים לרשעים. ז) ביום הדין הגדול והנורא יש דין על כל נשמה הן מצד הכלל והן מצד הפרט, מה האדם יכול לעשות כדי להיות זכאי בדין הזו? ח) מתי נעשה היום הדין הגדול, בסוף איזה תקופה? ז) האם מאלף שביעי ואילך זהו "עולמות אין סוף"? ט)האם ראוי לאדם להתבונן בענינים אלו או שזה יכול רק להביא אותו לשגאון? י) שמעתי שיש רמב"ם במורה נבוכים שכ' שאין לחשוב על נצחיות כיון שהאדם יכול לשתגע ע"י כך, האם זה אמת?
תודה רבה להרב שליט"א,
תשובה:
א. נתבאר ברמח"ל, אלף שביעי, כנגד אורות הפה. אלף שמיני, כנגד אורות החוטם. אלף תשיעי, כנגד אורות האזן. אלף עשירי, כנגד אורות השערות, שער אותיות עשר. ומהות שערות ואח"פ, נתבאר בעץ חיים, ובפרט בשער אח"פ. ומדרגות אלו מתבארים בסדרת בלבבי פדיה, קבלה.
ב. באריז"ל בכמה מקומות. עיין לדוגמא ספר החזיונות, ח"ג, אות כ"ד. וביתר בירור בלקוטי תורה, יתרו, ד"ה כה תאמר.
ג. באלף הזה, כגון השביעי, אין להם חלק, אבל יש להם חלק בעולם עליון יותר, "עולם הבא", היינו שבא לאחר שלב זה. ועיין בפרטות שער מאמרי רז"ל, סנהדרין, על משנה זו.
נחסר לו הארה זו, כמו שנתבאר במקומות הנ"ל. ומצטער על העדרו.
ד. זה אינו חסרון לבוש, כמצוות, אלא חסרון אור.
ה. הכל נכלל או באופן של יש, או באופן של העדר. כי גם העדר זהו מין של קיום.
ו. יש נפק"מ, כמו ששערות הראש, כל שערה יש לה את מקומה, צורתה, וכו'.
ז. לדבוק במידת "גדול", ובמידת "נורא", ודו"ק היטב.
ח. עיין גר"א, פירוש לספרא דצניעותא, פרק ה', ד"ה וכן בירחא שביעי. ועיין ציוני (אחרי מות) וז"ל, בסוף ימות משיח, סמוך לתחייה. ועיין עמק המלך (שער ו', פרק נד). אולם יעויין במאמר העקרים לרמח"ל, שכתב וז"ל, אחרי התחיה יהיה יום הדין גדול וכו'. ועיין פתחי שערים (נתיב פרצוף א"א, פתח כט) וז"ל, יום הדין הגדול והנורא באלף הז' שאז זמן תחיית המתים. אולם בשיח יצחק (ח"ב, ליקוטים, א) כתב, לעתיד לבא בסוף אלף השישי, אז יום הדין הגדול. ובדקות הוא בנקודת המעבר בין אלף שישי לשביעי, כמו שהרחיב בפתחי שערים, נתיב פרצוף א"א, פתח ג'.
עולמות אח"פ נקראים א"ס בערכין.
ט. ראוי להתבונן לפי ערכו.
י. עיין מורה נבוכים, חלק ג', פרק כ"א. אולם אחר שנתבאר סדר הדברים ומהותם בפרטות בחכמי האמת, אפשר לעסוק בכך, כל אחד לפי מדרגתו.
קטגוריות
