שאלה:
כתוב בליקוטי מוהר"ן סימן סה "ויאמר בועז אל רות" שע"י עצימת העינים בשעת היסורים אדם מגיע לתכלית אחת שכולה טוב. ולא ניתן להשאר במדרגה הזאת כי אז יצא מדרגת אנוש בסוד רצה ושוב. ובהמשך כתב ע"י שחוזר השכל מהביטול . כל המוח שהוא כלי השכל אזי אי אפשר להמוחין שהם הכלים לקבל זה השכל של בחינות ביטול... ומחמת זה מרגיש המוח הצער של היסורים ... ודע שא"כ שחוזר מהביטול של אל הכלים דהיינו הכלי אזי מתגברים היסורים ביותר ממה שהיה מקודם... וא"כ מקבלת האיסורים ומתנחמים אליהם ע"י התחדשות התורה שזוכים ע"י היסורים. כי ע"י היסורים בא לבחינת ביטול ואח"כ אע"פ ששב מהביטול אע "ג שהרושם שנשאר מהביטול נעשה התחדשות התורה. עכ"ל
תשובה:
היסורים מזככים ונמשך האור, והלימוד בו שורה האור.
ופעמים הוא בחינת חכמה מאין תמצא, נפילת מחשבה בדרך ממילא.
קטגוריות
