שאלה:
כבוד מורנו הרב שליט"א, המאלפנו בינה, ודבריו נשמעים.
הנה בתשובה הקודמת בענין ההדרכות לחתנים במצוות עונה, כתב לנו הרב: "בדור פרוץ זה, על מנת שיאכל בהיתר וכו’, שינו גישה בכל נושאים אלו, פעמים שינוי נכון ופעמים הפכו!", ובאמת שהדבר יצר אצלנו בלבול במידת מה, וכביכול נשמטה הקרקע מתחת רגלנו.
א. כי מה נעשה מעתה עם ההדרכות שקבלנו, האם מעתה כל הוראה והדרכה ששמענו בעניינים אלו יש לנו לחשוש אולי זוהי הוראה הפך האמת, וכיצד נוכל לעשות מלאכת 'בורר' במה שקבלנו בעניינים אלו, מה נכון ומה הפכו?!
ב. האם יש איזה ספר שהרב יכול להפנות אותנו לקבל מבט אמת על עניינים אלו? האם הרב מכיר את כתבי ר' אייזיק שר זצ"ל ר"י סלבודקה, שהאריך בזה בכתביו, אולי שם נוכל למצוא מזור למכתינו?
ג. נזכרנו במ"ש בפ' קרח, שנאמר "כל הקרב הקרב אל מקדש ה'" וגו'. ופירש רש"י: "אין אנו יכולין להיות
זהירין בכך", האמנם כן הוא?
זהירין בכך", האמנם כן הוא?
ד. ואגב "דור פרוץ זה", הנה א' האברכים דפה שרעייתו מכסה ראשה במטפחת כדרך הצנועות, לבו נוקפו לומר שמוטב לו שתתייפה גם היא כחברותיה ואחיותיה ע"י שתלך גם היא בפאה נכרית, כי בדור פרוץ זה איך תציל אותו מן החטא בחוצות קריה, ומה לו להיות צדיק יותר מכל שכניו הצדיקים, ומכל רבותיו שלמדוהו תורה, יהא חלקו עמהם לעוה"ב לטוב ולמוטב, ומרגיש בעצמו כחסיד שוטה שרואה עצמו טובע בנהר מפני חסידותו... ושאלתו בפיו האם יש צדק בהרגשותיו? והאם בדור פרוץ זה נכון לו לשנות כדי שיאכל בהיתר, וידבר על לב רעייתו שלא תשב בין העומדים, ולא תצדק הרבה?
הדברים הנ"ל נוגעים בבסיס חייו של כל אברך, צעיר כמבוגר, אנא יורנו את הדרך נלך בה ואת המעשה אשר נעשה. ושכמ"ה. בתודה גדולה עד מאוד.
תשובה:
א. כדאי לברר את השורשים בירור מדויק! טעות בענף קלה יותר.
ב. אפשר באופן חלקי. אפשר לפנות לרב קלרמן מפונביז' לקבל קונטרס שיש בו הדרכה לחתנים ויש בו הרבה נקודות נכונות.
ג. כל דבר שאינו אסור, והוא בכלל "והייתם קדושים", על כל אחד לנהוג "לפי מדרגתו", ולכך אי אפשר לתת כלליים מדויקים לכולם, ונצרך שיקול הדעת עדין והכרת עצמו כיצד הראוי לו לנהוג, וכן הכרת נפש מחברתו. וכן, לא כל העיתים שוות.
ד. כל דבר שמשקיט יצרו ואינו אסור מן הדין, וכן אינו מכשיל אחרים, נצרך שיקול דעת עדין בכל מקרה לגופו. אולם יש לידע שרוב ככל הפאות, אסורים מן הדין.
קטגוריות
