שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א! מספר שאלות והרחבות בנושא השיעור:
1. האם נכון יהיה לומר שהסדרה כמכלול מציעה מענים שונים לפחד, שמיועדים לאנשים שונים, במצבים שונים? בעצם - לא כל הנאמר מתאים לכל אחד, ואין צורך בבקיאות בסדרה כולה על מנת להיתרם ממנה (אם כי כמובן שיש בזה מן התועלת).
2. האם הרב יוכל לפתוח פתח בעניין הסחת הדעת בבחינות 'יסיחנה לאחרים' ושתיית יין? הנושאים לא הורחבו בשיעור, אך אשמח אם במספר שורות תהיה התייחסות, כזו שתאפשר תחילת עבודה למעוניין בכך.
3. הרב מסביר ששורש הפחד בדעת רע. האם הרב יוכל לכתוב על שורשה/להרחיב אודותיה באופן שיובן גם למי שאינו בקי בעולם הקבלה?
4. כנ"ל לגבי דעת טוב.
5. האם הדעת רע היא ברת תיקון?
6. הרב כותב: 'אדם שזכה ופעל ועבד עם עצמו והוא נכנס לתפיסת תהליך, אזי מערכת הדעת אצלו היא גלויה בפועל, וכאשר הוא פונה לתורה הוא פונה אליה בגישה פנימית - לתקן את הדעת, להחזיר את הדעת החיצונית פנימה, ולהעלותה אל שורשה - לדעת טוב'. האם כוונת הרב ללימוד תורה בתפישת תהליך, כמו שכותב הרב בשיעור הקודם, ולימוד זה הוא שמסיע במיוחד בהתמודדות עם דעת רע? אם כן, מדוע זה כך, ואם לא, אשמח להבנה האמיתית בדברים.
7. האם גם אדם שהשתלם בתפישת תהליך - נכונה לו התמודדות עם דעת רע, כיון שהקלקול הוא נצחי עד לתיקון העולם?
8. הרב עוסק בשיעור בתיקון דעת רע. האם יש לעסוק גם בקניין דעת טוב? אם זו עבודה נפרדת או היינו הך?
9. הרב כותב שרוב רובם של הציבור אינם מוכשרים להתחיל ולהיכנס בעומק סוגיות התורה, בהקשר לימוד התורה כמענה לפחד (במסגרת הנלמד בשיעור זה). האם דווקא לימוד עיוני הוא זה שמסייע? האם לימוד אחד, כל אחד לפום דרגיה, לא מועיל לזה? אם כן, מדוע?
10. הרב כותב שבהסתלק הדעת רע, מסתלק הגורם לפחד (הלבוש). האם פירוש הדברים הוא שמי שיזכה לתיקון דעת רע ולדעת טוב - ממילא גורמי הפחד שלו יסתלקו לחלוטין, או - שהפחד יעקר ממנו, אך הגורם שעורר אותו ימשיך להתקיים (למשל, ל"ע, מגיפה - בהיתקן הדעת רע/קניין דעת טוב אצל אדם מסוים, לא תהיה מגיפה כלל, או שתהיה מגיפה, והיא פשוט לא תפחיד אותו)?
11. הרב מכנה תפיסת תהליך כרעיא מהימנא. מה פירוש הדברים?
12. הרב כותב שעל דרך כלל ישנו שילוב של שני הסוגים, פחד בדעת ופחד ברגש. לפי זה - האם מענה נכון יהיה מורכב מדעת ומחוויה - למשל, התייחסות שכלית לפחד, לצד עידוד המטופל לתמיכה משפחתית, חברתית וכד', כך שני הצדדים יקבלו מענה?
אני כותב זאת בפרט לאור דברי הרב שעל מנת לתת מענה בשתי הרמות יש ללמוד את הספרים דעת את דעתך/הרגשתך, והיות ולצערי אינו פנוי לכניסה לעולמות אלו, ניסיתי לנסח מענה כללי.
תודה רבה וגמר חתימה טובה!
תשובה:
א. כן.
ב. היסח הדעת – מחשבות האדם "מדברות זו עם זו", בבחינת "דברתי אני עם לבי", וכמ"ש חז"ל בקה"ר, "הלב מדבר". ועי"ז האדם כאשר נמצא בפחד, מחשבותיו חושבות ומדברות על הפחד, ועי"ז מתלהט הפחד. אולם ע"י יסיחנה לאחרים, יוצא ממחשבה לדיבור, ועי"ז נשקט המחשבה, והפחד אינו מתלהט כבעבר.
שתיית יין – היין יוצר ניתוק מסוים מן החושים, ועי"ז האדם משתחרר מן המצב שבו נמצא, ועי"ז מושקט הפחד. יתר על כן, אם שותה כראוי, נכנס למקום פנימי בנפשו, בבחינת נכנס יין יצא סוד, ששם הכל טוב, והוא מקום "שורש" תיקון הפחד.
ג. דעת – חיבור. רע – רעוע. דעת רע – חיבור רעוע. והיפך אהבה, חיבור, אחד, פחד, פה-חד, פוחד שאינו יכול להיעשות אחד.
ד. דעת טוב, כח חיבור, ולכך הוא מונע לפחד.
ה. כן, זהו כל עבודתינו לתקן זאת, להפוך רע מלשון רעוע, לרע מלשון רעך.
להסיר את סיבת המפריד ולחזור ולחבר. והדברים ארוכים.
ו. כן, כי יוצא מהעדר חיבור, וחיבור רעוע, לחיבור טוב, שזה תפיסת תהליך, ששורשו תהליך בלימוד התורה, ואחריתו תפיסת תהליך בתהלוכות העולם.
ז. כן, כי לעולם נצרך להגדיל את תפיסת התהליך, עד תפיסת תהליך של עשרת אלפי שנה.
ח. כנ"ל, כן.
ט. כל לימוד "סוגיא" הוא תפיסת תהליך. אולם בעיקר זה מתגלה בלימוד עיוני נכון.
י. למעלה מתפיסת תהליך, יש תפיסת "אחד בעצם", וע"י נעקר גורם שורש הפחד. והבן מאוד.
יא. רואה נאמן. בנפש זה מתגלה כרועה שרועה "ששים ריבוא" ומחברם. ובתורה, חיבור תהליך שכלי. ובנפש, חיבור תהליך כוחות נפשו. ובזמן, חיבור תהליך הזמן, מעגל השנה וכדו'.
יב. כן.
קטגוריות
