שאלה:
(נאמרו בצנעה ולא ברבים. מיעוטו בכמות אבל רבה היא באיכות.
התשובות הללו הם לשונות הרב מילה במילה, בדיוק!)
התשובות הללו הם לשונות הרב מילה במילה, בדיוק!)
הרב אמר בספר קול דממה דקה שכל העצות הכתובים בספה"ק הם רק משער מ"ט, אבל באחרית הימים זה לא מספיק, צריך עצה משער הנ'. הכוונה הוא ש-
תשובה:
כלומר, הם "אחישנה" בתוך ה"בעתה".
שאלה ב: הכוונה שבספה"ק העצות הם רק משער מ"ט, או אפי' מ"ט דנ'?
תשובה: "אחישנה" הוא במ"ט, הנ' זה כבר "בעתה". ובתוך הנ' עצמו, יש מ"ט שיכול להגיע אליה באופן של אחישנה. הנ' דנ' - תכלית הרע שיכלה את עצמו.
שאלה ג: יש אומרים שספר לקוטי מוהר"ן הוא ספר שמגלה שער הנ' דקדושה, מה הכוונה, האם צ"ל שזה רק מ"ט דנ' ולא נ' דנ'?
תשובה: חכמה ובינה דרדל"א, כמו שנתבאר. בספרי חב"ד מבואר מ"ט דנ' ולא נ' דנ'. זה אותם הגדרות, רק לא כתוב ביחד את שניהם.
שאלה ד: הרב אמר ששער הנ' הוא התדבקות באלוקות -
תשובה: זה דברי הרמב"ן, כן? ששער הנ' הוא ידיעת האלוקות.
שאלה ה: מה שאין כן שאר הספרים רק עצות משער מ"ט, זה לא התדבקות באלוקות? כל ספרי חסידות מלאים בהתדבקות באלוקות.
תשובה: בראשונים ואחרונים ובחז"ל. השאלה הוא אם זה רק בלבוש או בגילוי. כל מדרגה הוא התדבקות באלוקות, כל מדרגה דקדושה זה סוג של דבקות באלוקות. השאלה הוא, באיזה לבושים.
שאלה ו: נ' דנ' הוא הויה כהויה, כן?
תשובה: נכון.
שאלה ז: האם יש ספרים שמבארים הויה כשלעצמה, הויה דהויה?
תשובה: הרחבה גמורה כסוגיא רחבה, לא. יש ניצוצות של זה, זעיר שם וזעיר ושם.
שאלה ח: הענין מפוזר בין הספרים?
תשובה: נתבאר פעמים רבות הספר מכתב מאליהו ח"א "מאמר הויה והשגה" - שם מדבר ברור ממש. אבל בדברי ראשונים ואחרונים - זה הוזכר רק בלבושים, באתכסיא, ברמזים, בניצוצות.
שאלה ט: הרב אמר שאחד מהאופנים שמאיר שער הנ' דקדושה באחרית הימים הוא למשל דף היומי, שהוא אור שמאחד את כולם, וכן יש אור אהבה שמאיר באחרית הימים וזה מאחד את כולם -
תשובה: כל דבר שמאחד את כולם הוא מאותו אור [דשער הנ'] זו ההגדרה.
שאלה י: אבל רואים שהרבה אנשים מתדבקים בזה, לומדים דף היומי בכל יום ואף לומדים במסירות נפש, ואפי' הכי הם דביקים בשער הנ' דטומאה.
תשובה: זה רק ניצוץ. כל דבר שמחבר את כל העולם זה מהאור דשער הנ', אבל זה רק נצוצות מפוזרים של שער הנ'. אם זה היה כל האור אז השאלה היא ברורה. לא זה כל האור של שער הנ'. יש את האור עצמה של השער הנ', שמתפזר להרבה ניצוצות.
שאלה יא: אז אם האדם מחובר רק לניצוץ של שער הנ' דקדושה האם זה מספיק?
תשובה: בודאי רק נצוץ אלוקות משער הנ' דקדושה לא ינתק האדם משער נ' דטומאה. ברור שלא.
שאלה יב: מהו באדם שבאמת מחובר למעמקי תורה אבל אינו מחובר כ"כ להקב"ה?
תשובה: בעומק הוא מחובר לנ' שבתורה. הוא מחובר למ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא שבתורה, הוא מחבור להנ' שבתורה, אם הוא לומד בתורה ומחובר לעומקו אז בהכרח הוא מחובר להקב"ה, כי הנ' הוא התדבקות באלוקות.
שאלה יג: אז הוא (אדם כזה) יהיה שמה בהגאולה?
תשובה: יהיה לו נקודת הבחירה בהגאולה, אם ללכת לאחורה או להיכנס. כמו אדם הנמצא בפתח, יש לו בחירה אם יכנס לפתח. אבל, זה לא אם הוא מחובר לשער הנ' דטומאה.
שאלה יד: אז הוא יהיה שמה, או רק בפתח?
תשובה: יהיה לו בחירה. ברגע שיהיה אור הגאולה, יהיה לו הבחירה האם ימסור את עצמו לאור הגאולה, או ללכת אחורה כמו שאמרו נשובה מצרימה.
שאלה ב: הכוונה שבספה"ק העצות הם רק משער מ"ט, או אפי' מ"ט דנ'?
תשובה: "אחישנה" הוא במ"ט, הנ' זה כבר "בעתה". ובתוך הנ' עצמו, יש מ"ט שיכול להגיע אליה באופן של אחישנה. הנ' דנ' - תכלית הרע שיכלה את עצמו.
שאלה ג: יש אומרים שספר לקוטי מוהר"ן הוא ספר שמגלה שער הנ' דקדושה, מה הכוונה, האם צ"ל שזה רק מ"ט דנ' ולא נ' דנ'?
תשובה: חכמה ובינה דרדל"א, כמו שנתבאר. בספרי חב"ד מבואר מ"ט דנ' ולא נ' דנ'. זה אותם הגדרות, רק לא כתוב ביחד את שניהם.
שאלה ד: הרב אמר ששער הנ' הוא התדבקות באלוקות -
תשובה: זה דברי הרמב"ן, כן? ששער הנ' הוא ידיעת האלוקות.
שאלה ה: מה שאין כן שאר הספרים רק עצות משער מ"ט, זה לא התדבקות באלוקות? כל ספרי חסידות מלאים בהתדבקות באלוקות.
תשובה: בראשונים ואחרונים ובחז"ל. השאלה הוא אם זה רק בלבוש או בגילוי. כל מדרגה הוא התדבקות באלוקות, כל מדרגה דקדושה זה סוג של דבקות באלוקות. השאלה הוא, באיזה לבושים.
שאלה ו: נ' דנ' הוא הויה כהויה, כן?
תשובה: נכון.
שאלה ז: האם יש ספרים שמבארים הויה כשלעצמה, הויה דהויה?
תשובה: הרחבה גמורה כסוגיא רחבה, לא. יש ניצוצות של זה, זעיר שם וזעיר ושם.
שאלה ח: הענין מפוזר בין הספרים?
תשובה: נתבאר פעמים רבות הספר מכתב מאליהו ח"א "מאמר הויה והשגה" - שם מדבר ברור ממש. אבל בדברי ראשונים ואחרונים - זה הוזכר רק בלבושים, באתכסיא, ברמזים, בניצוצות.
שאלה ט: הרב אמר שאחד מהאופנים שמאיר שער הנ' דקדושה באחרית הימים הוא למשל דף היומי, שהוא אור שמאחד את כולם, וכן יש אור אהבה שמאיר באחרית הימים וזה מאחד את כולם -
תשובה: כל דבר שמאחד את כולם הוא מאותו אור [דשער הנ'] זו ההגדרה.
שאלה י: אבל רואים שהרבה אנשים מתדבקים בזה, לומדים דף היומי בכל יום ואף לומדים במסירות נפש, ואפי' הכי הם דביקים בשער הנ' דטומאה.
תשובה: זה רק ניצוץ. כל דבר שמחבר את כל העולם זה מהאור דשער הנ', אבל זה רק נצוצות מפוזרים של שער הנ'. אם זה היה כל האור אז השאלה היא ברורה. לא זה כל האור של שער הנ'. יש את האור עצמה של השער הנ', שמתפזר להרבה ניצוצות.
שאלה יא: אז אם האדם מחובר רק לניצוץ של שער הנ' דקדושה האם זה מספיק?
תשובה: בודאי רק נצוץ אלוקות משער הנ' דקדושה לא ינתק האדם משער נ' דטומאה. ברור שלא.
שאלה יב: מהו באדם שבאמת מחובר למעמקי תורה אבל אינו מחובר כ"כ להקב"ה?
תשובה: בעומק הוא מחובר לנ' שבתורה. הוא מחובר למ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא שבתורה, הוא מחבור להנ' שבתורה, אם הוא לומד בתורה ומחובר לעומקו אז בהכרח הוא מחובר להקב"ה, כי הנ' הוא התדבקות באלוקות.
שאלה יג: אז הוא (אדם כזה) יהיה שמה בהגאולה?
תשובה: יהיה לו נקודת הבחירה בהגאולה, אם ללכת לאחורה או להיכנס. כמו אדם הנמצא בפתח, יש לו בחירה אם יכנס לפתח. אבל, זה לא אם הוא מחובר לשער הנ' דטומאה.
שאלה יד: אז הוא יהיה שמה, או רק בפתח?
תשובה: יהיה לו בחירה. ברגע שיהיה אור הגאולה, יהיה לו הבחירה האם ימסור את עצמו לאור הגאולה, או ללכת אחורה כמו שאמרו נשובה מצרימה.
קטגוריות
