שאלה א:
הרב אמר בספר קול דממה דקה שכל העצות הכתובים בספה"ק הם רק משער מ"ט אבל באחרית הימים זה לא מספיק, צריך עצה משער הנ'. הכוונה הוא ש-
תשובה א:
הכוונה "אחישנה" בתוך ה"בעתה".
שאלה ב: הכוונה שבספה"ק העצות הם רק משער מ"ט או מ"ט דנ'?
תשובה: "אחישנה" הוא במ"ט, הנ' זה כבר "בעתה". ובתוך הנ' עצמו, יש מ"ט שיכול להגיע אליה באופן של אחישנה. הנ' דנ' - תכלית הרע שיכלה את עצמו.
שאלה ג: יש אומרים שספר לקוטי מוהר"ן הוא ספר שמגלה שער הנ' דקדושה, מה הכוונה, האם צ"ל שזה רק מ"ט דנ' ולא נ' דנ'?
תשובה: חכמה ובינה דרדל"א, כמו שנתבאר. בספרי חב"ד מבואר מ"ט דנ' ולא נ' דנ'. זה אותם הגדרות, רק לזה כתוב לעצמו וזה כתוב לעצמו, ורק ציריפתי אותם יחד, לא כתוב שם ביחד את שניהם.
שאלה ד: הרב אמר ששער הנ' הוא התדבקות באלוקות.
תשובה: זה דברי הרמב"ן, ששער הנ' הוא ידיעת האלוקות.
שאלה ה: מה שאין כן שאר הספרים הם רק עצות משער מ"ט, הם אינם התדבקות באלוקות? כל ספרי חסידות מלאים בהתדבקות באלוקות.
תשובה: בראשונים ואחרונים ובחז"ל. השאלה הוא אם זה רק בלבוש או בגילוי. כל מדרגה הוא התדבקות באלוקות, כל מדרגה דקדושה הוא סוג של דבקות באלוקות. השאלה הוא אם זה לבושים.
שאלה ו: נ' דנ' הוא הויה כהויה, כן?
תשובה: נכון.
שאלה ז: האם יש ספרים שמבארים הויה כשלעצמה, הויה דהויה?
תשובה: בהרחבה גמורה כסוגיא רחבה, לא. יש ניצוצות של זה, זעיר שם וזעיר ושם.
שאלה ח: הענין מפוזר בין הספרים?
תשובה: נתבאר פעמים רבות [ספר מכתב מאליהו ח"א] "מאמר הויה והשגה" - שם מדבר ברור ממש. אבל בדברי ראשונים ואחרונים - זה [הוזכר] רק בלבושים, באתכסיא, ברמזים, בניצוצות.
שאלה ט: הרב אמר שאחד מאופנים שמאיר שער הנ' דקדושה באחרית הימים הוא דף היומי, שמאחד את כולם, וכן יש אור אהבה שמאיר באחרית הימים וזה מאחד את כולם.
תשובה: כל דבר שמאחד את כולם הוא מאותו אור [דשער הנ']. זו ההגדרה.
שאלה י: אבל רואים שהרבה אנשים מתדבקים בזה, לומדים דף היומי בכל יום ואף לומדים במסירות נפש, ואפי' הכי הם דביקים בשער הנ' דטומאה.
תשובה: זה רק בניצוץ, לכן אמרתי שכל דבר שמחבר את כל העולם זה מאור דשער הנ', אבל שזה לא כל האור של השער הנ'. אם זה היה כל האור של השער הנ', אז השאלה היא ברורה. יש את האור עצמה על השער הנ' והאור הזה מתפזר להרבה ניצוצות.
שאלה יא: אז אם האדם מחובר רק לניצוץ של שער הנ' דקדושה האם זה מספיק?
תשובה: בודאי רק ניצוץ משער הנ' דקדושה לא ינתק אותם משער נ' דטומאה, ברור שלא.
שאלה יב: מהו באדם שבאמת מחובר למעמקי תורה אבל אינו מחובר כ"כ להקב"ה?
תשובה: הוא מחובר לנ' שבתורה. הוא מחובר למ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא שבתורה, הוא מחובר לנ' שבתורה ואז הוא בהכרח מחובר להקב"ה, כי הנ' הוא ידיעת באלוקות.
שאלה יג: אם הוא (אדם כזה) יהיה שם בהגאולה?
תשובה: יהיה לו נקודת הבחירה ברגע שיתגלה האור הגאולה, האם ללכת לאחורה או להיכנס. כמו אדם שנמצא כבר בפתח, יש לו בחירה אם יכנס לפתח. אבל, זה לא אם הוא מחובר לשער הנ' דטומאה.
שאלה יד: אז הוא יהיה שמה, או רק בפתח?
תשובה: ברגע שיהיה אור הגאולה, יהיה לו הבחירה האם הוא מוסר את עצמו לאור הגאולה, או נשובה מצרימה.
שאלה ב: הכוונה שבספה"ק העצות הם רק משער מ"ט או מ"ט דנ'?
תשובה: "אחישנה" הוא במ"ט, הנ' זה כבר "בעתה". ובתוך הנ' עצמו, יש מ"ט שיכול להגיע אליה באופן של אחישנה. הנ' דנ' - תכלית הרע שיכלה את עצמו.
שאלה ג: יש אומרים שספר לקוטי מוהר"ן הוא ספר שמגלה שער הנ' דקדושה, מה הכוונה, האם צ"ל שזה רק מ"ט דנ' ולא נ' דנ'?
תשובה: חכמה ובינה דרדל"א, כמו שנתבאר. בספרי חב"ד מבואר מ"ט דנ' ולא נ' דנ'. זה אותם הגדרות, רק לזה כתוב לעצמו וזה כתוב לעצמו, ורק ציריפתי אותם יחד, לא כתוב שם ביחד את שניהם.
שאלה ד: הרב אמר ששער הנ' הוא התדבקות באלוקות.
תשובה: זה דברי הרמב"ן, ששער הנ' הוא ידיעת האלוקות.
שאלה ה: מה שאין כן שאר הספרים הם רק עצות משער מ"ט, הם אינם התדבקות באלוקות? כל ספרי חסידות מלאים בהתדבקות באלוקות.
תשובה: בראשונים ואחרונים ובחז"ל. השאלה הוא אם זה רק בלבוש או בגילוי. כל מדרגה הוא התדבקות באלוקות, כל מדרגה דקדושה הוא סוג של דבקות באלוקות. השאלה הוא אם זה לבושים.
שאלה ו: נ' דנ' הוא הויה כהויה, כן?
תשובה: נכון.
שאלה ז: האם יש ספרים שמבארים הויה כשלעצמה, הויה דהויה?
תשובה: בהרחבה גמורה כסוגיא רחבה, לא. יש ניצוצות של זה, זעיר שם וזעיר ושם.
שאלה ח: הענין מפוזר בין הספרים?
תשובה: נתבאר פעמים רבות [ספר מכתב מאליהו ח"א] "מאמר הויה והשגה" - שם מדבר ברור ממש. אבל בדברי ראשונים ואחרונים - זה [הוזכר] רק בלבושים, באתכסיא, ברמזים, בניצוצות.
שאלה ט: הרב אמר שאחד מאופנים שמאיר שער הנ' דקדושה באחרית הימים הוא דף היומי, שמאחד את כולם, וכן יש אור אהבה שמאיר באחרית הימים וזה מאחד את כולם.
תשובה: כל דבר שמאחד את כולם הוא מאותו אור [דשער הנ']. זו ההגדרה.
שאלה י: אבל רואים שהרבה אנשים מתדבקים בזה, לומדים דף היומי בכל יום ואף לומדים במסירות נפש, ואפי' הכי הם דביקים בשער הנ' דטומאה.
תשובה: זה רק בניצוץ, לכן אמרתי שכל דבר שמחבר את כל העולם זה מאור דשער הנ', אבל שזה לא כל האור של השער הנ'. אם זה היה כל האור של השער הנ', אז השאלה היא ברורה. יש את האור עצמה על השער הנ' והאור הזה מתפזר להרבה ניצוצות.
שאלה יא: אז אם האדם מחובר רק לניצוץ של שער הנ' דקדושה האם זה מספיק?
תשובה: בודאי רק ניצוץ משער הנ' דקדושה לא ינתק אותם משער נ' דטומאה, ברור שלא.
שאלה יב: מהו באדם שבאמת מחובר למעמקי תורה אבל אינו מחובר כ"כ להקב"ה?
תשובה: הוא מחובר לנ' שבתורה. הוא מחובר למ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא שבתורה, הוא מחובר לנ' שבתורה ואז הוא בהכרח מחובר להקב"ה, כי הנ' הוא ידיעת באלוקות.
שאלה יג: אם הוא (אדם כזה) יהיה שם בהגאולה?
תשובה: יהיה לו נקודת הבחירה ברגע שיתגלה האור הגאולה, האם ללכת לאחורה או להיכנס. כמו אדם שנמצא כבר בפתח, יש לו בחירה אם יכנס לפתח. אבל, זה לא אם הוא מחובר לשער הנ' דטומאה.
שאלה יד: אז הוא יהיה שמה, או רק בפתח?
תשובה: ברגע שיהיה אור הגאולה, יהיה לו הבחירה האם הוא מוסר את עצמו לאור הגאולה, או נשובה מצרימה.
קטגוריות
