שאלה:
התעוררות בא מיד, איך ישהה, אם אומר נו נו, לא רק שהעמיד אלא ביטל.
תשובה:
שאדם אין לו שליטה כלל על הרגשותיו אז ודאי א"א לומר שום דבר, אבל עד"כ כל אדם שטיפה נכנס למהלכים יותר פנימיים אז יש לו כח מסוים להשהות את הדבר שהתעורר אצלו, הוא לא יכול למחוקו לגמרי, אבל אם יכול להשהות את אותה נקודה התעוררות – ודאי, הוא יכול להשהות באופן שהוא מנסה לעצור את המחשבה שלא תתפשט, הוא יכול לעצור באופן שגורם לכך שמעסיק מחשבתו בנקודה אחרת לגמרי, לפעמים שאין ברירה הוא שוקע בעולם של מעשה אחר לגמרי, לפעמים שעוד יותר אין ברירה הוא הולך לדבר עם זולתו בענין אחר לגמרי על מנת להשקיט את אותה סערה. נקטנו כמה דוגמאות איך להשקיט, אבל וודאי שיש הרבה צורות, כל אחד לפי עניינו יכול למצוא, איך לגרום לידי כך שנקודת ההתעוררות לא תהיה בתוקפה הגמור.
שאלה: לגבי תפלה, בשמונה עשרה, איך אפשר למצוא נקודה אחת ולקשר.
תשובה: לדוגמא, אדם מתפלל ברפאנו, מבקש שהקב"ה ירפא כל החולים, אח"ז מגיע לברך עלינו מכוון שיהיה ברכה, למה צריך ברכה, כי אנשים שאין להם צרכי מזונם נהיים חולים, תקע בשופר גדול לחרותינו, שממילא יפסקו כל החולים. אפשר להמשיך הלאה ע"ז הדרך. אנו לא אומרים שצריך לכוון עד הסוף, אבל הוא לוקח נקודה אחת ומנסה למצוא את אותה נקודה לאורך כל מטבע הברכה.
שאלה: יש התעוררות חיצונית, ופנימית.
תשובה: השאלה שאתם שואלים תלויה באיזה אדם עסקינן, אדם שעד"כ כוחות נפשו מפוזרים, אז זה שההתעוררות באה מבפנים ודאי עדיפה מהתעוררות שבאה מבחוץ, אבל עדיין כיוון שסדר הכוחות שלו אינם מסודרים אז ההתעוררות יכולה לנבוע ממדרגות שונות ומשונות ולא בהכרח כלל מהיכן שהוא נמצא, אז אין הרבה נפק"מ אם זה בא מבחוץ או מבפנים. אדם שכוחות נפשו יותר מסודרים, אז התעוררויות הבאות מבתוכו עד"כ כבר יותר מדויקים, אבל זה לא בתחילת העבודה, זה אחרי שהאדם עבד טובא וטובא זמנים, או נפשות יחידות שנולדו מובנות בתוך עצמם, אבל זה כמעט ואין הרבה אנשים מהסוג הזה.
שאלה: אין מצבים שהקב"ה רוצה שהאדם באמת יתעורר וישנה דרכו בצורה משמעותית, כל פעם עם השכל ישקיט זאת ו...
תשובה: מה שאתם אומרים יש אופן אחד קיצוני בוודאי, שכמו ר"א בן דורדיא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת, אז שנקודת ההתעוררות נוגעת עד עצם מציאות עומק פנימיות נפשו של האדם אז שם הפנים הם בוודאי שונות. מתחת לכך אז בוודאי שיש מקום גדול להתעוררות, אבל מי אמר לך שההתעוררות הזו מועילה, אולי היא יותר מזיקה מאשר מועילה. אם היא נוגעת בעצם מציאות הנפש אז מתעורר עצמיות הנשמה של האדם, שם הפנים לא נאמרו כלל לכל מה שנאמר השתא, אבל לא על זה מדובר עד"כ, מדובר על התעוררות המקובלת והרגילה שבנ"א מכירים, פעם יותר ופעם פחות, אז איך אפשר לבנות על התעוררות שיכול להיות שתוצאת הדבר היא נזק יותר מתועלת:
שאלה: הרב דיבר הרבה פעמים שהשינוי שבנ"א צריכים לעשות זה כמו גוי שמתגייר, אז זה שינוי קיצוני מאוד, הרבה אנשים צריכים לעבור את השינוי הזה.
תשובה: אבל עוד פעם, מי אמר שהשינוי הזה יבוא באופן שההתעוררות היא זו שתשלוט, ההתעוררות יכולה לעורר אותי לבדוק ולחפש את חקר האמת, ועכשיו ממשלת הדעת מחפשת את חקר האמת שבדבר.
שאלה: אז כן יש מצב שאחרי התעוררות הוא יחליט לעשות שינויים קיצוניים.
תשובה: דבר אחד הוא יכול להחליט אחרי ההתעוררות, שהוא בוודאי עכשיו ינסה לעשות נקודת אמת יותר גבוהה ממה שעשה קודם, אבל מי אמר שהמכוון עכשיו דווקא לעשות שינוי קיצוני, ואיזה שינוי לעשות אם הוא לא שינוי קיצוני, זה חייב להיות שיהיה ממשלת הדעת:
שאלה: מספרים שבאחת הישיבות שאלו בחור על תוס' ושכח, ולא בירך ביהמ"ז, והלך וצמח וגדל וכו' וכו'. האש הזו בלי שלטון הדעת.
תשובה: למעשה, אם הוא היה בא לשאול רב באותו זמן, מה היה אומר לו לעשות,
שאלה: בהמ"ז בוודאי.
תשובה: ברור לך שהוא לא ירד בגלגול עוד פעם רק לתקן את הבהמ"ז שהוא לא בירך.
שאלה: אני מדבר על דבר שלא נוגע באיסור בעצם.
תשובה: מה שאתם אומרים עוד פעם, שאדם פועל מנקודת התעוררות זה לא אומר שהתוצאה באחרית לא תצא טובה, יש גם הגרלה ויש אנשים שזוכים בסוף, זה לא אומר שבוודאי לא יצא טוב, אבל אם זה דרך למעשה, כל פעם שהאדם מתעורר אז הוא מחליט לעשות צעדים קיצוניים – לא, ויתר על כן מסתמא הסיפור שאתם מספרים בנוי באופן שונה, כי אותו אדם היה לו שאיפה לדעת את כל התורה כולה, ונקודת המכוון הייתה מוחלטת מקודם, רק זה עורר אותו לאותה נקודה שהשאיפה שלו לא יצאה לפועל, אבל הוא לא חידש כאן משהו עכשיו בכהרף עין, השאיפה המוחלטת להשקיע כל כולו לדעת כל התורה כולה עמד בעיניו כתוקף עצום לפני כן, אלא, שהנקודה הזו חזרה לעורר את אותה נקודה שעמדה בתוקף. עדיין נקודת המעשה היא קיצונית, אבל לא מדובר כאן על החלטה בעצם שכולה שונה. עדיין יכול להיות שהוא גם לא היה מצליח, וזה שיש חלק מהאחוזים שהצליחו זה לא ראייה באמת שההחלטה באמת מוחלטת.
שאלה: מה הדין לגבי בקשות פרטיות, יש לו הרבה מה לבקש, יכול להתרגש מדבר זה וזה, אבל זה גם מקלקל את הדעת, כי זה דבר שאדם מרגיש שזה הוא, זה הילדים שלו, העלייה שלו.
תשובה: והוא בירר זאת לפני כן בממשלת הדעת או שהוא מתפרץ על עלייתו ועליית בני ביתו. שאלה: מה הכוונה. תשובה: הוא יודע הרי שהוא עומד להתפלל, והוא יודע שהוא רוצה לבקש בקשות פרטיות, האם הוא ישב עם ממשלת הדעת לברר את מה שהוא הולך לבקש, או שהוא לא מברר כלל את מה שהוא הולך לבקשאלה:
שאלה: הוא מבקש כל הזמן.
תשובה: אז הוא מעולם לא חשב וכל הזמן הוא מבקש את זה.
שאלה: למה זה נקרא שהוא לא חשב, אם הוא יודע שא' ב' הוא צריך, וזה בשבילו הכל.
תשובה: האם מה שכל בני אדם חושבים שזה א' ב' זה באמת מדויק.
שאלה: בא נגיד דברים שאף אחד לא יכול להתווכח - אדם רוצה שבניו יצליחו בתורה. מה שייך להתווכח על זה.
תשובה: ודאי שאי אפשר להתווכח, ניתן את הדוגמא למשל שאתם אומרים, שבניו יצליחו בתורה, האם הוא חושב שהרצון שלו שכל בניו יצליחו בתורה הוא חושב דווקא על בניו,
שאלה: אז הוא מתפלל הוא כולל עם כולם,
תשובה: אני לא אומר שמה שהוא עושה לא בסדר, אבל האם הוא מנסה לחשוב על מה שהוא הולך לעשות, או שהוא לא חושב, ודאי שבניו יצליחו בתורה ובוודאי זה רצון הבורא, אבל כן רצון הבורא שאני קצת יחשוב יותר מזה. עוד פעם יכול להיות שהוא מתפלל דבר טוב שגם אחרי שהוא היה חושב הוא היה מתפלל את אותו דבר, רק החסרון שהוא לא בירר את מה שהוא, לא חייב שהתפלה לא מדויקת, יכול להיות שלמעשה יצא שהתפלה מדויקת מאוד וזה מה שהוא צריך לעשות, אבל יש כאן חסרון עצום עדיין, כי הוא לא בירר את מה שהוא הולך לעשות, אז בעצם מה ששולט אצלו זה הרגש על השכל. זה לא אומר שכל מה שהרגש אומר הוא לא נכון, זה אומר שיתכן שהוא נכון יתכן שלא, כמו דוגמא ששאלו מקודם, זה לא אומר שהתוצאה של מה שעשה חייב שתהא כשלון, יכול להיות שמה שעשה בסוף מצוין, והתוצאה ג"כ הצליחה, ועדיין כל המהלך לא נכון, כי הוא לא עבר את ממשלת הדעת.
שאלה: מה השיעור של ההתעוררות?
תשובה: אי אפשר לענות על זה תשובה בפרטות. תמיד הגדרנו הגדרה כוללת ששיעור ההתעוררות יעורר אותו בכזה אופן שיתבע אותו לעלייה והוא לא יעקור את ממשלת הדעת הדקה שתמיד שולטת באופן רחב.
שאלה: שאפשר להתעורר גם מדברים לא בקדושה, כגון גוי שעשה מעשה טוב.
תשובה: גוי שעשה מעשה טוב לא שייך כלל לקדושה, או שזה קדושה פחותה.
שאלה: מה שנהוג בקהילה מסוימת שכל הזמן צועקים..
תשובה: מה שמקובל שם באותו חוג שאתם מדבר אז מקובל שרבם היה צועק מחמת שלבו בער בקרבו והוא צעק, הוא לא צעק בשביל להתעורר, אז זה בדיוק הפוך שם.
שאלה: אז מה בפועל.
תשובה: אל תשאל אותי שאלות, אנו מדברים מה הייתה הצורה השורשית, הצורה השורשית הייתה בנויה באופן הזה. מה משתלשל מזה זה עוד שאלה, אני לא אומר אבל שזה הדרך, אתה מדבר על תופעה מעשית אתה לא מדבר על דרך.
שאלה: כתוב שהקול מעורר הכוונה.
תשובה: הקול מעורר את הכוונה ובשלב מסוים קול מבלבל את הכוונה...הוא מעורר תחילתו של כוונה, אבל להגיע לכוונה גמורה הפוך צריך שקט מסוים, קול דממה דקה.
שאלה: הרב מדבר בעיקר על שמו"ע, הדרך לתחילת התפלה, פסוד"ז, להתחיל בצורה רגועה בלי הרגשת הלב? או בהרגשת הלב אחרי הכנה בסיסית, ולאט לאט להתקדם?
תשובה: למעשה על דרך כלל הצורה הראשונה היא להתחיל בהתחלה בהתעוררות גרידא לפני ממשלת הלב, כמו כח של התעוררות שאדם מתעורר משעון בבוקר, אחרי שהוא מעט התעורר הוא ממשיל את ממשלת המח, אחרי שהוא ממשיל את ממשלת המח, הוא מעורר את הלב ביחס לאותו נקודה.
שאלה: פעם הרב אמר שבחור בשידוכים שכל הזמן מכניס בתפלה ענין זה.
תשובה: מי אמר שזה לא טוב שהוא מכוון לנקודה אחת. הבעיה שזה כל הכוונה שלו שזה מה שמעסיק אותו.
שאלה: בפסוד"ז קשה מאוד להכניס תמימות, אנשים לא נוהגים היום להגיד שבחים לאדם בכל צורה שהיא אפילו לא בתור חניכא.
תשובה: מה אכפת לך אם לא רגילים.
שאלה: קשה לפתוח כזה תמימות להגיד אתה ככה ואתה ככה, זה אף לא נובע מתמימות.
תשובה: נכון, אתה אומר שיש רק עבודה יותר קשה לפתח את אותה נקודה, זה מה שמונח בדבריך, בסדר, אז שיעבוד יותר קשה.
שאלה: אדם שבדק וצריך להתפלל על דברים מסוימים, ויש לו י' דברים, זה לא הבנתי, אפשר להתפלל ברגש על כל העשרה.
תשובה: כן, אם הקב"ה היה אומר לו שיתן לו רק בקשה אחת, מה היה מבקש, אם היה אומר לו שנים מה היה מבקש, שלוש מה מבקש, ארבע, עד עשר. אז יש לו סדר בנפשאלה: ואז נקודת ההשקעה שלו היא מדוייקת, אם לא, אז זה מפוזר.
שאלה: ידוע מגדו"י שאמרו לספר סיפורי צדיקים לילדים שזה צורת החינוך, זה כולו רגש.
תשובה: כל מה שאתם אומרים זה נכון, זה תחילת הדבר, אבל שאדם מעט מתבגר, צריך להסביר לו מה להוציא משם ומה לא. כמו שבהתחלה מלמדים אותו בקיאות אז שישאר בבקיאות, לא שזה אחרית כמות שהוא, תחילת הדבר אח"ז לברר אותו.
שאלה: בעצם מכאן נובע הטעות שהיו ילדים זה מה שקיבלו.
תשובה: ודאי שזה חלק, האם זה כל הסיבה איני יודע, אבל חלק וודאי אתם צודקים.
שאלה: מה שהסטייפלר אמר ללמוד אורחות צדיקים עם ילד קטן, שם הכוונה מסתמא גם בהתעוררות.
תשובה: הנקודה שאתם אומרים זה נכון מחמת שממשלת הדעת שלו...הוא אמר דייקא כמו שאתם אומרים ללמוד שש שבע, אבל לאט לאט שגודל עוד פעם, כמו שלימדו אותו ג"כ בהתחלה גמ' בבקיאות ולאט לאט מלמדים אותו בעיון, אז גם במוסר צריך להיות אותו דבר, בהתחלה שהוא ילד קטן מלמדים התעוררות, ולאט לאט ממשלת הדעת צריכה לגדול.
שאלה: רב קהילה למשל רוצה לעשות כנס נגד אינטרנט, יעשה ברירה.
תשובה: אין נפק"מ כלפי זה, כלפי כל נקודה אתה שואל.
שאלה: כן, אם הציבור עכשיו אחד מתוך הציבור אומר זה לא מתאים לי מה שהרב דורש, זה ציבורית, אבל כלפי הנפש שלי זה לא מתאים.
תשובה: הצורה הזו נכונה, אבל השאלה אם במקרה הזה הוא צודק. אנו מדברים באופן שזה ברור שלא שייך לו וצריך נקודה אחרת, כאן יש נקודת נידון האם מה שהוא אומר שזה לא שייך לו זה מחמת הפקרות.
שאלה: כל דבר של ציבור..
תשובה: לא, הבעל מוסר מדבר עכשיו על גאוה והוא אצלו בוער הכעס.
שאלה: אני מדבר על רב של ציבור, שייך ברירה כזו? או שצריך לומר כיוון שאני חלק מהציבור אני מחוייב לשמוע?
תשובה: אני לא יכול לענות על זה, זה שאלות מעשיות מהעולם דידן, זה שאלה פנימית.
שאלה: כל השיעור של הרב דיבר גם באופן הזה.
תשובה: לא באתי לעולם המעשה באופן שיבואו ויתבעו. משהו אחד נקודה מעשית. יש כאן שאלות הרבה יותר מורכבות מבחינת עולם המעשה, האם הרב הוא רב אמת, ואפילו אם הוא לא אמת אולי זה קיום הקהילה, צריך לכתוב כל מקום את מה שאתה שואל. אני לא יכול לענות, אני לא יכול להיכנס לפרטים של המעשיות. אנו דיברנו על תפיסה פנימית.
שאלה: אדם שיש לו רצון חזק לעבוד צריך לכוון כוחותיו, אבל אדם שכל מהלך עבודתו חלש אולי צריך המון התעוררות.
תשובה: כן, אבל אדם שמהלך עבודתו חלש למעשה צריך מעט התעוררות יותר בשביל לבנות, אבל יעשה יותר מידי התעוררות זה לא יעזור.
שאלה: אבל אם נמצא במהלך של שינה כל הזמן.
תשובה: אז הוא צריך יותר התעוררות, אבל למעשה הוא גם צריך לבנות במקביל, או שהכל יהיה בנוי על התעוררות. ודאי אם הרוב יהיה התעוררות והבנין מעט, אולי מתחילה לצורך זמן שיהיה התעוררות אולי לתחילת הדרך יש צדק בדבריכם, אבל למהלך חיים ודאי שלא, יכול להיות שבתחילת דרכו אה"נ, אז הוא תמיד חצי ישן, זה מה שאתה אומר.
דע.את.מידותיך.הדרכה.מעשית.אש.גאוה_009_עפר.דרוח.דאש.יציבות.במדרגה.עליונה
שאלה: לגבי תפלה, בשמונה עשרה, איך אפשר למצוא נקודה אחת ולקשר.
תשובה: לדוגמא, אדם מתפלל ברפאנו, מבקש שהקב"ה ירפא כל החולים, אח"ז מגיע לברך עלינו מכוון שיהיה ברכה, למה צריך ברכה, כי אנשים שאין להם צרכי מזונם נהיים חולים, תקע בשופר גדול לחרותינו, שממילא יפסקו כל החולים. אפשר להמשיך הלאה ע"ז הדרך. אנו לא אומרים שצריך לכוון עד הסוף, אבל הוא לוקח נקודה אחת ומנסה למצוא את אותה נקודה לאורך כל מטבע הברכה.
שאלה: יש התעוררות חיצונית, ופנימית.
תשובה: השאלה שאתם שואלים תלויה באיזה אדם עסקינן, אדם שעד"כ כוחות נפשו מפוזרים, אז זה שההתעוררות באה מבפנים ודאי עדיפה מהתעוררות שבאה מבחוץ, אבל עדיין כיוון שסדר הכוחות שלו אינם מסודרים אז ההתעוררות יכולה לנבוע ממדרגות שונות ומשונות ולא בהכרח כלל מהיכן שהוא נמצא, אז אין הרבה נפק"מ אם זה בא מבחוץ או מבפנים. אדם שכוחות נפשו יותר מסודרים, אז התעוררויות הבאות מבתוכו עד"כ כבר יותר מדויקים, אבל זה לא בתחילת העבודה, זה אחרי שהאדם עבד טובא וטובא זמנים, או נפשות יחידות שנולדו מובנות בתוך עצמם, אבל זה כמעט ואין הרבה אנשים מהסוג הזה.
שאלה: אין מצבים שהקב"ה רוצה שהאדם באמת יתעורר וישנה דרכו בצורה משמעותית, כל פעם עם השכל ישקיט זאת ו...
תשובה: מה שאתם אומרים יש אופן אחד קיצוני בוודאי, שכמו ר"א בן דורדיא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת, אז שנקודת ההתעוררות נוגעת עד עצם מציאות עומק פנימיות נפשו של האדם אז שם הפנים הם בוודאי שונות. מתחת לכך אז בוודאי שיש מקום גדול להתעוררות, אבל מי אמר לך שההתעוררות הזו מועילה, אולי היא יותר מזיקה מאשר מועילה. אם היא נוגעת בעצם מציאות הנפש אז מתעורר עצמיות הנשמה של האדם, שם הפנים לא נאמרו כלל לכל מה שנאמר השתא, אבל לא על זה מדובר עד"כ, מדובר על התעוררות המקובלת והרגילה שבנ"א מכירים, פעם יותר ופעם פחות, אז איך אפשר לבנות על התעוררות שיכול להיות שתוצאת הדבר היא נזק יותר מתועלת:
שאלה: הרב דיבר הרבה פעמים שהשינוי שבנ"א צריכים לעשות זה כמו גוי שמתגייר, אז זה שינוי קיצוני מאוד, הרבה אנשים צריכים לעבור את השינוי הזה.
תשובה: אבל עוד פעם, מי אמר שהשינוי הזה יבוא באופן שההתעוררות היא זו שתשלוט, ההתעוררות יכולה לעורר אותי לבדוק ולחפש את חקר האמת, ועכשיו ממשלת הדעת מחפשת את חקר האמת שבדבר.
שאלה: אז כן יש מצב שאחרי התעוררות הוא יחליט לעשות שינויים קיצוניים.
תשובה: דבר אחד הוא יכול להחליט אחרי ההתעוררות, שהוא בוודאי עכשיו ינסה לעשות נקודת אמת יותר גבוהה ממה שעשה קודם, אבל מי אמר שהמכוון עכשיו דווקא לעשות שינוי קיצוני, ואיזה שינוי לעשות אם הוא לא שינוי קיצוני, זה חייב להיות שיהיה ממשלת הדעת:
שאלה: מספרים שבאחת הישיבות שאלו בחור על תוס' ושכח, ולא בירך ביהמ"ז, והלך וצמח וגדל וכו' וכו'. האש הזו בלי שלטון הדעת.
תשובה: למעשה, אם הוא היה בא לשאול רב באותו זמן, מה היה אומר לו לעשות,
שאלה: בהמ"ז בוודאי.
תשובה: ברור לך שהוא לא ירד בגלגול עוד פעם רק לתקן את הבהמ"ז שהוא לא בירך.
שאלה: אני מדבר על דבר שלא נוגע באיסור בעצם.
תשובה: מה שאתם אומרים עוד פעם, שאדם פועל מנקודת התעוררות זה לא אומר שהתוצאה באחרית לא תצא טובה, יש גם הגרלה ויש אנשים שזוכים בסוף, זה לא אומר שבוודאי לא יצא טוב, אבל אם זה דרך למעשה, כל פעם שהאדם מתעורר אז הוא מחליט לעשות צעדים קיצוניים – לא, ויתר על כן מסתמא הסיפור שאתם מספרים בנוי באופן שונה, כי אותו אדם היה לו שאיפה לדעת את כל התורה כולה, ונקודת המכוון הייתה מוחלטת מקודם, רק זה עורר אותו לאותה נקודה שהשאיפה שלו לא יצאה לפועל, אבל הוא לא חידש כאן משהו עכשיו בכהרף עין, השאיפה המוחלטת להשקיע כל כולו לדעת כל התורה כולה עמד בעיניו כתוקף עצום לפני כן, אלא, שהנקודה הזו חזרה לעורר את אותה נקודה שעמדה בתוקף. עדיין נקודת המעשה היא קיצונית, אבל לא מדובר כאן על החלטה בעצם שכולה שונה. עדיין יכול להיות שהוא גם לא היה מצליח, וזה שיש חלק מהאחוזים שהצליחו זה לא ראייה באמת שההחלטה באמת מוחלטת.
שאלה: מה הדין לגבי בקשות פרטיות, יש לו הרבה מה לבקש, יכול להתרגש מדבר זה וזה, אבל זה גם מקלקל את הדעת, כי זה דבר שאדם מרגיש שזה הוא, זה הילדים שלו, העלייה שלו.
תשובה: והוא בירר זאת לפני כן בממשלת הדעת או שהוא מתפרץ על עלייתו ועליית בני ביתו. שאלה: מה הכוונה. תשובה: הוא יודע הרי שהוא עומד להתפלל, והוא יודע שהוא רוצה לבקש בקשות פרטיות, האם הוא ישב עם ממשלת הדעת לברר את מה שהוא הולך לבקש, או שהוא לא מברר כלל את מה שהוא הולך לבקשאלה:
שאלה: הוא מבקש כל הזמן.
תשובה: אז הוא מעולם לא חשב וכל הזמן הוא מבקש את זה.
שאלה: למה זה נקרא שהוא לא חשב, אם הוא יודע שא' ב' הוא צריך, וזה בשבילו הכל.
תשובה: האם מה שכל בני אדם חושבים שזה א' ב' זה באמת מדויק.
שאלה: בא נגיד דברים שאף אחד לא יכול להתווכח - אדם רוצה שבניו יצליחו בתורה. מה שייך להתווכח על זה.
תשובה: ודאי שאי אפשר להתווכח, ניתן את הדוגמא למשל שאתם אומרים, שבניו יצליחו בתורה, האם הוא חושב שהרצון שלו שכל בניו יצליחו בתורה הוא חושב דווקא על בניו,
שאלה: אז הוא מתפלל הוא כולל עם כולם,
תשובה: אני לא אומר שמה שהוא עושה לא בסדר, אבל האם הוא מנסה לחשוב על מה שהוא הולך לעשות, או שהוא לא חושב, ודאי שבניו יצליחו בתורה ובוודאי זה רצון הבורא, אבל כן רצון הבורא שאני קצת יחשוב יותר מזה. עוד פעם יכול להיות שהוא מתפלל דבר טוב שגם אחרי שהוא היה חושב הוא היה מתפלל את אותו דבר, רק החסרון שהוא לא בירר את מה שהוא, לא חייב שהתפלה לא מדויקת, יכול להיות שלמעשה יצא שהתפלה מדויקת מאוד וזה מה שהוא צריך לעשות, אבל יש כאן חסרון עצום עדיין, כי הוא לא בירר את מה שהוא הולך לעשות, אז בעצם מה ששולט אצלו זה הרגש על השכל. זה לא אומר שכל מה שהרגש אומר הוא לא נכון, זה אומר שיתכן שהוא נכון יתכן שלא, כמו דוגמא ששאלו מקודם, זה לא אומר שהתוצאה של מה שעשה חייב שתהא כשלון, יכול להיות שמה שעשה בסוף מצוין, והתוצאה ג"כ הצליחה, ועדיין כל המהלך לא נכון, כי הוא לא עבר את ממשלת הדעת.
שאלה: מה השיעור של ההתעוררות?
תשובה: אי אפשר לענות על זה תשובה בפרטות. תמיד הגדרנו הגדרה כוללת ששיעור ההתעוררות יעורר אותו בכזה אופן שיתבע אותו לעלייה והוא לא יעקור את ממשלת הדעת הדקה שתמיד שולטת באופן רחב.
שאלה: שאפשר להתעורר גם מדברים לא בקדושה, כגון גוי שעשה מעשה טוב.
תשובה: גוי שעשה מעשה טוב לא שייך כלל לקדושה, או שזה קדושה פחותה.
שאלה: מה שנהוג בקהילה מסוימת שכל הזמן צועקים..
תשובה: מה שמקובל שם באותו חוג שאתם מדבר אז מקובל שרבם היה צועק מחמת שלבו בער בקרבו והוא צעק, הוא לא צעק בשביל להתעורר, אז זה בדיוק הפוך שם.
שאלה: אז מה בפועל.
תשובה: אל תשאל אותי שאלות, אנו מדברים מה הייתה הצורה השורשית, הצורה השורשית הייתה בנויה באופן הזה. מה משתלשל מזה זה עוד שאלה, אני לא אומר אבל שזה הדרך, אתה מדבר על תופעה מעשית אתה לא מדבר על דרך.
שאלה: כתוב שהקול מעורר הכוונה.
תשובה: הקול מעורר את הכוונה ובשלב מסוים קול מבלבל את הכוונה...הוא מעורר תחילתו של כוונה, אבל להגיע לכוונה גמורה הפוך צריך שקט מסוים, קול דממה דקה.
שאלה: הרב מדבר בעיקר על שמו"ע, הדרך לתחילת התפלה, פסוד"ז, להתחיל בצורה רגועה בלי הרגשת הלב? או בהרגשת הלב אחרי הכנה בסיסית, ולאט לאט להתקדם?
תשובה: למעשה על דרך כלל הצורה הראשונה היא להתחיל בהתחלה בהתעוררות גרידא לפני ממשלת הלב, כמו כח של התעוררות שאדם מתעורר משעון בבוקר, אחרי שהוא מעט התעורר הוא ממשיל את ממשלת המח, אחרי שהוא ממשיל את ממשלת המח, הוא מעורר את הלב ביחס לאותו נקודה.
שאלה: פעם הרב אמר שבחור בשידוכים שכל הזמן מכניס בתפלה ענין זה.
תשובה: מי אמר שזה לא טוב שהוא מכוון לנקודה אחת. הבעיה שזה כל הכוונה שלו שזה מה שמעסיק אותו.
שאלה: בפסוד"ז קשה מאוד להכניס תמימות, אנשים לא נוהגים היום להגיד שבחים לאדם בכל צורה שהיא אפילו לא בתור חניכא.
תשובה: מה אכפת לך אם לא רגילים.
שאלה: קשה לפתוח כזה תמימות להגיד אתה ככה ואתה ככה, זה אף לא נובע מתמימות.
תשובה: נכון, אתה אומר שיש רק עבודה יותר קשה לפתח את אותה נקודה, זה מה שמונח בדבריך, בסדר, אז שיעבוד יותר קשה.
שאלה: אדם שבדק וצריך להתפלל על דברים מסוימים, ויש לו י' דברים, זה לא הבנתי, אפשר להתפלל ברגש על כל העשרה.
תשובה: כן, אם הקב"ה היה אומר לו שיתן לו רק בקשה אחת, מה היה מבקש, אם היה אומר לו שנים מה היה מבקש, שלוש מה מבקש, ארבע, עד עשר. אז יש לו סדר בנפשאלה: ואז נקודת ההשקעה שלו היא מדוייקת, אם לא, אז זה מפוזר.
שאלה: ידוע מגדו"י שאמרו לספר סיפורי צדיקים לילדים שזה צורת החינוך, זה כולו רגש.
תשובה: כל מה שאתם אומרים זה נכון, זה תחילת הדבר, אבל שאדם מעט מתבגר, צריך להסביר לו מה להוציא משם ומה לא. כמו שבהתחלה מלמדים אותו בקיאות אז שישאר בבקיאות, לא שזה אחרית כמות שהוא, תחילת הדבר אח"ז לברר אותו.
שאלה: בעצם מכאן נובע הטעות שהיו ילדים זה מה שקיבלו.
תשובה: ודאי שזה חלק, האם זה כל הסיבה איני יודע, אבל חלק וודאי אתם צודקים.
שאלה: מה שהסטייפלר אמר ללמוד אורחות צדיקים עם ילד קטן, שם הכוונה מסתמא גם בהתעוררות.
תשובה: הנקודה שאתם אומרים זה נכון מחמת שממשלת הדעת שלו...הוא אמר דייקא כמו שאתם אומרים ללמוד שש שבע, אבל לאט לאט שגודל עוד פעם, כמו שלימדו אותו ג"כ בהתחלה גמ' בבקיאות ולאט לאט מלמדים אותו בעיון, אז גם במוסר צריך להיות אותו דבר, בהתחלה שהוא ילד קטן מלמדים התעוררות, ולאט לאט ממשלת הדעת צריכה לגדול.
שאלה: רב קהילה למשל רוצה לעשות כנס נגד אינטרנט, יעשה ברירה.
תשובה: אין נפק"מ כלפי זה, כלפי כל נקודה אתה שואל.
שאלה: כן, אם הציבור עכשיו אחד מתוך הציבור אומר זה לא מתאים לי מה שהרב דורש, זה ציבורית, אבל כלפי הנפש שלי זה לא מתאים.
תשובה: הצורה הזו נכונה, אבל השאלה אם במקרה הזה הוא צודק. אנו מדברים באופן שזה ברור שלא שייך לו וצריך נקודה אחרת, כאן יש נקודת נידון האם מה שהוא אומר שזה לא שייך לו זה מחמת הפקרות.
שאלה: כל דבר של ציבור..
תשובה: לא, הבעל מוסר מדבר עכשיו על גאוה והוא אצלו בוער הכעס.
שאלה: אני מדבר על רב של ציבור, שייך ברירה כזו? או שצריך לומר כיוון שאני חלק מהציבור אני מחוייב לשמוע?
תשובה: אני לא יכול לענות על זה, זה שאלות מעשיות מהעולם דידן, זה שאלה פנימית.
שאלה: כל השיעור של הרב דיבר גם באופן הזה.
תשובה: לא באתי לעולם המעשה באופן שיבואו ויתבעו. משהו אחד נקודה מעשית. יש כאן שאלות הרבה יותר מורכבות מבחינת עולם המעשה, האם הרב הוא רב אמת, ואפילו אם הוא לא אמת אולי זה קיום הקהילה, צריך לכתוב כל מקום את מה שאתה שואל. אני לא יכול לענות, אני לא יכול להיכנס לפרטים של המעשיות. אנו דיברנו על תפיסה פנימית.
שאלה: אדם שיש לו רצון חזק לעבוד צריך לכוון כוחותיו, אבל אדם שכל מהלך עבודתו חלש אולי צריך המון התעוררות.
תשובה: כן, אבל אדם שמהלך עבודתו חלש למעשה צריך מעט התעוררות יותר בשביל לבנות, אבל יעשה יותר מידי התעוררות זה לא יעזור.
שאלה: אבל אם נמצא במהלך של שינה כל הזמן.
תשובה: אז הוא צריך יותר התעוררות, אבל למעשה הוא גם צריך לבנות במקביל, או שהכל יהיה בנוי על התעוררות. ודאי אם הרוב יהיה התעוררות והבנין מעט, אולי מתחילה לצורך זמן שיהיה התעוררות אולי לתחילת הדרך יש צדק בדבריכם, אבל למהלך חיים ודאי שלא, יכול להיות שבתחילת דרכו אה"נ, אז הוא תמיד חצי ישן, זה מה שאתה אומר.
דע.את.מידותיך.הדרכה.מעשית.אש.גאוה_009_עפר.דרוח.דאש.יציבות.במדרגה.עליונה
קטגוריות
