שאלה:
אז מה שהרב אמר מקודם שצריך התחדשות, זה באמת לא ...
תשובה:
חיצונית?
שאלה: כן.
תשובה: כיוון שסוף כל סוף כל אדם מורכב גם מנשמה וגם מנפש בהמית וגם מגוף של חומר, אז אי אפשר לומר שאדם כמעט ללא יוצא מן הכלל לא צריך מציאות של חידוש בחומר, סוף כל סוף אנו בעלי חומר אז אנו צריכים גם חידוש בחומר. כמובן עוד פעם, איזה סוג וכמה השיעור, זה ישתנה מאדם לאדם לפי עניינו. יש בני אדם שתכונת הנפש שלהם היא לחפש חידוש שאז ממילא בכלל המרכיב של החידוש שלהם הוא יותר חזק בנפש.
שאלה: לגבי החידוש הגשמי, אז דיברנו על ענין של חידושים כמו חדשות, שאדם צריך לשמוע, שהעולם מלא בחידושים וכח החידוש נהרס. מה החילוק בין החידוש הזה של לקרוא עיתון ולשמוע חדשות לחידוש שמדברים עכשיו שהוא קונה חפץ חדש ומרגיש התחדשות, יש חילוק ביניהם, בנפש ודאי רואים שאדם קורא עיתון הוא לא מרגיש שזה התרעננות לעבודת ה' בדרך כלל, אבל שהוא קונה חפץ הוא מרגיש התחדשות, משהו שהועיל לנפש.
תשובה: הדברים שאתם אומרים הם דקים מאד. בעומק ההגדרה הפנימית היא שמכל דבר בבריאה אפשר לקבל חידוש, רק כיוון שכל דבר בבריאה מורכב מטוב ורע, אז צריך להסתכל על כל דבר מה חלקי הטוב שבו ומה חלקי הרע שבו. אדם שקורא עיתון בדר"כ, אז חלקי הרע, החלקים שבחלקי הרע, לא מדברים עכשיו על האיסורים המוחלטים, זה עוד סוגיא לעצמה, אבל נניח שזה יהיה הוודעת ביקורת הרוחנית באמת היא לפי ההתחלה של הלכות לשון הרע וכדומה, אבל למעשה, המורכבות של חלקי הלא טוב שנמצאים שם הם גדולים עד למאד. עכשיו, מה שדובר בשעתו זה דובר שבני אדם במקום לעורר את החידוש הפנימי אז כשהם קוראים עיתון ושומעים חדשות מפלוני אלמוני וכדומה הם גורמים שנקודת החידוש נאבדה להם. כאן מדובר על נקודה לגמרי לגמרי שונה, שעיקר נקודת החידוש חלה בפנימיות, והוא נותן לחלק החיצוני את השיעור של החידוש הראוי לו, ואז הוא צריך לשקול בשום שכל ויישוב דעת מאיפה להוציא את אותה נקודת חידוש, באיזה הלבשה, באיזה צורה המתאימה לו, באופן הנקי ביותר שקיים בתוך האי עלמא.
שאלה: לא התבאר לי בדיוק מה ההבדל.
תשובה: יש כח של חידוש פנימה, אם אדם לא מעורר את נקודת כח החידוש פנימה, והוא מעורר את נקודת החידוש החוצה, אז ממילא נקודת החידוש הפנימית נגזלת לגמרי, ונקודת החידוש החיצונית תופסת את מקומה.
שאלה: זה העיתון.
תשובה: כדוגמא. אבל אם אדם מעורר את נקודת החידוש הפנימית, ובמקביל הוא גם נותן לחלק החיצוני את נקודת החידוש הראוי לו, זה צורה נכונה, באיזה צורה, באיזה שיעור, כאן כבר לא ניכנס לנקודת הנידון.
שאלה: בחלק שהרב דיבר להסתכל על כל הבריאה שמתחדשת, לא הבנתי איך זה מוליד בנפש את הנקודה של העלייה המתמדת, מה הקשר בין ההתחדשות המתמדת לעלייה המתמדת.
תשובה: נסביר מאד ברור. כי הסיבה שאין עלייה מתמדת כי הדבר עומד על עומדו, בשעה שיש לאדם את נקודת החידוש שבבריאה, כל התחלה יוצרת תכונה של עלייה באדם, זה טבע האדם. רק האדם מאבד את נקודת ההתחלה, וכשהוא מאבד את נקודת ההתחלה אז הוא מאבד את נקודת החידוש. אבל אם נקודת החידוש קיימת, לא מדברים הרי באדם שלא רוצה בכלל לעלות, הרי לא בזה אנו עוסקים, אנו מדברים באדם שבעצם יש לו תכונה שהוא רוצה לעלות, אלא מאי, התכונה הזו הולכת ונחלשת, אז כל פעם שהוא מתחיל התחלה חדשה, יש לו תוקף חזק לעלות, כן, אז אנו צריכים להחזיר אותו לנקודת ההתחלה על מנת שהתוקף הזה יהיה בהתגלות:
שאלה: אז הרב רוצה לומר שכל כח של עלייה תלוי בנקודת ההתחלה, אין כח של עלייה בהמשך. יכול להיות חידוש מענין לענין, אבל זה לא בהכרח נקודה של עלייה.
תשובה: נגדיר את מה שאתם אומרים, לכן הגדרנו שיש שני סיבות של עלייה, יש עלייה מכח העקשן יצליח, שאז יש לו תוקף חזק של רצון מתמשך, ויש את העלייה שבנויה על עיקר נקודת החידושאלה: כהגדרה כוללת, אפשר גם את זה לחלק יותר, אבל כהגדרה כוללת, כח העקשן יצליח הוא כח חיצוני בנפש, כח ההתחדשות הוא הכח הפנימי שגורם לנקודת העלייה. עכשיו, לעורר בבן אדם את נקודת העקשנות, זה עבודה, אבל זה דבר מאד קשה, לכן לא הרחבנו בו. יש אנשים שנולדו באמת עם כח עקשנות, רואים את זה בילדותם, לפעמים בילדותם זה מופנה למקומות הלא נכונים, וכשהם גודלים זה מופנה יותר למקומות הנכונים, פעמים יותר פעמים פחות, אבל הם נולדו עם תכונה של עקשנות בנפשאלה: מי שנולד עם כזו תכונה, פחות הסברנו את זה, כי זו התכונה. הזכרנו שזה קיים, אבל לא הרחבנו. אבל לעורר בבן אדם את נקודת ההעקשנות בנפש זה מאד מאד קשה, זה בנוי על התלהבות, זה בנוי על התעוררות. אז אם בעצם יש לו תכונה של עקשנות, רק עוררנו את הנקודה, אז היא תמשיך. אבל בן אדם בעצם שאין לו כח של עקשנות לשום דבר בחיים, אז איך נעמיד לו את העבודה בעיקר על כח של עקשנות בנפש, הוא לא קיים אצלו. אז אם נדבר על זה וננסה לעורר את זה וזה לא יתגלה בנפש כמעט כלום, מעט מזעיר, לכן את עיקר הבנין ניסנו לבנות באופן כזה שמעוררים את נקודת החידוש שבנפשאלה: ונקודת החידוש שבנפש היא גלויה הרבה הרבה יותר אצל רוב בני האדם.
שאלה: איך זה מוליד רצון לעלות?
תשובה: עוד פעם, אנחנו לא מדברים עכשיו בבן אדם שאין לו רצון לעלות, אם היינו מדברים באדם שאין לו רצון לעלות, כל הסוגיא היא שונה. אנו מדברים באדם, פתחנו, שמדובר שיש לו תשוקה לעלות. אלא מאי, התשוקה הזו יש לה הפסקים, על גבי כך... אדם שאין לו רצון לעלות צריך להבין, ישנם בני אדם לפעמים ילדים, ופלוני אומר הילד שלי לא רוצה ללמוד מה אפשר לעשות, מי שאין לו רצון לעלות זה צבת בצבת עשויה, זה מאד מאד קשה. אם יכלנו לשנות את הרצון של אדם יכלנו להביא את המשיח, אי אפשר לשנות רצון בעצם, אפשר לגרות מישהו, לעורר אותו, בכל צורה שלא תהא, אבל מישהו שבעצם לא רוצה, אז מביאים לפעמים נער בגיל הטיפש'עשרה שנקרא שהוא התייאש מעולם הישיבות והוא רוצה לעזוב וללכת לעולם החיצוני, מביאים אותך לפניו, תשכנע אותו להישאר פנימה, הוא לא רוצה, זה לא יעזור שתשכנע אותו, הוא יכול להגיד לך פסוקים, הוא יכול להגיד לך שהוא יודע שבחוץ זה גיהנום ובפנים הוא יקבל גן עדן, ולמעשה היצר שלו רוצה הפוך, אתה לא יכול לשנות לו את הרצון. אנו מדברים על גבי כך שיש רצון, רק הוא נחלש, ולכן אנחנו חוזרים ומעוררים את אותה נקודה, למי שרוצה לעורר את אותה נקודת רצון.
דע.את.מידותיך.הדרכה.מעשית.אש.גאוה_012_אש.דרוח.דאש.פורצת.גבולות
שאלה: כן.
תשובה: כיוון שסוף כל סוף כל אדם מורכב גם מנשמה וגם מנפש בהמית וגם מגוף של חומר, אז אי אפשר לומר שאדם כמעט ללא יוצא מן הכלל לא צריך מציאות של חידוש בחומר, סוף כל סוף אנו בעלי חומר אז אנו צריכים גם חידוש בחומר. כמובן עוד פעם, איזה סוג וכמה השיעור, זה ישתנה מאדם לאדם לפי עניינו. יש בני אדם שתכונת הנפש שלהם היא לחפש חידוש שאז ממילא בכלל המרכיב של החידוש שלהם הוא יותר חזק בנפש.
שאלה: לגבי החידוש הגשמי, אז דיברנו על ענין של חידושים כמו חדשות, שאדם צריך לשמוע, שהעולם מלא בחידושים וכח החידוש נהרס. מה החילוק בין החידוש הזה של לקרוא עיתון ולשמוע חדשות לחידוש שמדברים עכשיו שהוא קונה חפץ חדש ומרגיש התחדשות, יש חילוק ביניהם, בנפש ודאי רואים שאדם קורא עיתון הוא לא מרגיש שזה התרעננות לעבודת ה' בדרך כלל, אבל שהוא קונה חפץ הוא מרגיש התחדשות, משהו שהועיל לנפש.
תשובה: הדברים שאתם אומרים הם דקים מאד. בעומק ההגדרה הפנימית היא שמכל דבר בבריאה אפשר לקבל חידוש, רק כיוון שכל דבר בבריאה מורכב מטוב ורע, אז צריך להסתכל על כל דבר מה חלקי הטוב שבו ומה חלקי הרע שבו. אדם שקורא עיתון בדר"כ, אז חלקי הרע, החלקים שבחלקי הרע, לא מדברים עכשיו על האיסורים המוחלטים, זה עוד סוגיא לעצמה, אבל נניח שזה יהיה הוודעת ביקורת הרוחנית באמת היא לפי ההתחלה של הלכות לשון הרע וכדומה, אבל למעשה, המורכבות של חלקי הלא טוב שנמצאים שם הם גדולים עד למאד. עכשיו, מה שדובר בשעתו זה דובר שבני אדם במקום לעורר את החידוש הפנימי אז כשהם קוראים עיתון ושומעים חדשות מפלוני אלמוני וכדומה הם גורמים שנקודת החידוש נאבדה להם. כאן מדובר על נקודה לגמרי לגמרי שונה, שעיקר נקודת החידוש חלה בפנימיות, והוא נותן לחלק החיצוני את השיעור של החידוש הראוי לו, ואז הוא צריך לשקול בשום שכל ויישוב דעת מאיפה להוציא את אותה נקודת חידוש, באיזה הלבשה, באיזה צורה המתאימה לו, באופן הנקי ביותר שקיים בתוך האי עלמא.
שאלה: לא התבאר לי בדיוק מה ההבדל.
תשובה: יש כח של חידוש פנימה, אם אדם לא מעורר את נקודת כח החידוש פנימה, והוא מעורר את נקודת החידוש החוצה, אז ממילא נקודת החידוש הפנימית נגזלת לגמרי, ונקודת החידוש החיצונית תופסת את מקומה.
שאלה: זה העיתון.
תשובה: כדוגמא. אבל אם אדם מעורר את נקודת החידוש הפנימית, ובמקביל הוא גם נותן לחלק החיצוני את נקודת החידוש הראוי לו, זה צורה נכונה, באיזה צורה, באיזה שיעור, כאן כבר לא ניכנס לנקודת הנידון.
שאלה: בחלק שהרב דיבר להסתכל על כל הבריאה שמתחדשת, לא הבנתי איך זה מוליד בנפש את הנקודה של העלייה המתמדת, מה הקשר בין ההתחדשות המתמדת לעלייה המתמדת.
תשובה: נסביר מאד ברור. כי הסיבה שאין עלייה מתמדת כי הדבר עומד על עומדו, בשעה שיש לאדם את נקודת החידוש שבבריאה, כל התחלה יוצרת תכונה של עלייה באדם, זה טבע האדם. רק האדם מאבד את נקודת ההתחלה, וכשהוא מאבד את נקודת ההתחלה אז הוא מאבד את נקודת החידוש. אבל אם נקודת החידוש קיימת, לא מדברים הרי באדם שלא רוצה בכלל לעלות, הרי לא בזה אנו עוסקים, אנו מדברים באדם שבעצם יש לו תכונה שהוא רוצה לעלות, אלא מאי, התכונה הזו הולכת ונחלשת, אז כל פעם שהוא מתחיל התחלה חדשה, יש לו תוקף חזק לעלות, כן, אז אנו צריכים להחזיר אותו לנקודת ההתחלה על מנת שהתוקף הזה יהיה בהתגלות:
שאלה: אז הרב רוצה לומר שכל כח של עלייה תלוי בנקודת ההתחלה, אין כח של עלייה בהמשך. יכול להיות חידוש מענין לענין, אבל זה לא בהכרח נקודה של עלייה.
תשובה: נגדיר את מה שאתם אומרים, לכן הגדרנו שיש שני סיבות של עלייה, יש עלייה מכח העקשן יצליח, שאז יש לו תוקף חזק של רצון מתמשך, ויש את העלייה שבנויה על עיקר נקודת החידושאלה: כהגדרה כוללת, אפשר גם את זה לחלק יותר, אבל כהגדרה כוללת, כח העקשן יצליח הוא כח חיצוני בנפש, כח ההתחדשות הוא הכח הפנימי שגורם לנקודת העלייה. עכשיו, לעורר בבן אדם את נקודת העקשנות, זה עבודה, אבל זה דבר מאד קשה, לכן לא הרחבנו בו. יש אנשים שנולדו באמת עם כח עקשנות, רואים את זה בילדותם, לפעמים בילדותם זה מופנה למקומות הלא נכונים, וכשהם גודלים זה מופנה יותר למקומות הנכונים, פעמים יותר פעמים פחות, אבל הם נולדו עם תכונה של עקשנות בנפשאלה: מי שנולד עם כזו תכונה, פחות הסברנו את זה, כי זו התכונה. הזכרנו שזה קיים, אבל לא הרחבנו. אבל לעורר בבן אדם את נקודת ההעקשנות בנפש זה מאד מאד קשה, זה בנוי על התלהבות, זה בנוי על התעוררות. אז אם בעצם יש לו תכונה של עקשנות, רק עוררנו את הנקודה, אז היא תמשיך. אבל בן אדם בעצם שאין לו כח של עקשנות לשום דבר בחיים, אז איך נעמיד לו את העבודה בעיקר על כח של עקשנות בנפש, הוא לא קיים אצלו. אז אם נדבר על זה וננסה לעורר את זה וזה לא יתגלה בנפש כמעט כלום, מעט מזעיר, לכן את עיקר הבנין ניסנו לבנות באופן כזה שמעוררים את נקודת החידוש שבנפשאלה: ונקודת החידוש שבנפש היא גלויה הרבה הרבה יותר אצל רוב בני האדם.
שאלה: איך זה מוליד רצון לעלות?
תשובה: עוד פעם, אנחנו לא מדברים עכשיו בבן אדם שאין לו רצון לעלות, אם היינו מדברים באדם שאין לו רצון לעלות, כל הסוגיא היא שונה. אנו מדברים באדם, פתחנו, שמדובר שיש לו תשוקה לעלות. אלא מאי, התשוקה הזו יש לה הפסקים, על גבי כך... אדם שאין לו רצון לעלות צריך להבין, ישנם בני אדם לפעמים ילדים, ופלוני אומר הילד שלי לא רוצה ללמוד מה אפשר לעשות, מי שאין לו רצון לעלות זה צבת בצבת עשויה, זה מאד מאד קשה. אם יכלנו לשנות את הרצון של אדם יכלנו להביא את המשיח, אי אפשר לשנות רצון בעצם, אפשר לגרות מישהו, לעורר אותו, בכל צורה שלא תהא, אבל מישהו שבעצם לא רוצה, אז מביאים לפעמים נער בגיל הטיפש'עשרה שנקרא שהוא התייאש מעולם הישיבות והוא רוצה לעזוב וללכת לעולם החיצוני, מביאים אותך לפניו, תשכנע אותו להישאר פנימה, הוא לא רוצה, זה לא יעזור שתשכנע אותו, הוא יכול להגיד לך פסוקים, הוא יכול להגיד לך שהוא יודע שבחוץ זה גיהנום ובפנים הוא יקבל גן עדן, ולמעשה היצר שלו רוצה הפוך, אתה לא יכול לשנות לו את הרצון. אנו מדברים על גבי כך שיש רצון, רק הוא נחלש, ולכן אנחנו חוזרים ומעוררים את אותה נקודה, למי שרוצה לעורר את אותה נקודת רצון.
דע.את.מידותיך.הדרכה.מעשית.אש.גאוה_012_אש.דרוח.דאש.פורצת.גבולות
קטגוריות
