בענין חלוקי דיעות בין חכמים [#19248]

י"ג חשון התשפ"ה

שאלה:

אם יש מחלוקת הפשט שיש שני פנים, אז מה הפשט שהתנא הזה מכריע כך, הרי הוא מכיר שיש את הצד השני?

תשובה:

בלשון רבותינו, זה נקרא "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", וכל חכם שהוא מכריע הוא מכריע לפי שורשו. כל דברי תורה משתלשלים מעומק שורש נשמתו שמחובר בתורה שמחוברת בו ית"ש, וזה השפע של התורה שיורד דרכו לעולם. כמו שבגשמיות כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, כמ"ש הנפה"ח שהוא שביל לאותו שפע. אז גם ד"ת בנויים באותו מהלך, שיש את השורש כביכול הוא ית"ש, התגלות ממנו התורה, הנשמות החבוקים בתורה כל אחד לפי אות שיש לו שורש בתורה, ומצד כך כל חכם ממשיך מאותו מקום את הד"ת. והתורה שיורדת דרכו לעולם היא מקיפה את כל העולם, ומצד כך כל העולם מאיר מאותו אור שלו. אבל לא כל העולם חייב לנהוג כפי הנהגתו שלו, כי גם יש חכם מקביל אליו שמאיר לכל העולם הארה הפוכה.
שאלה: והוא מכיר שיש את הצד השני?
תשובה: אם הוא לא מכיר, אז הוא בקטנות המוחין.
שאלה: אז הוא מכיר, ומכריע כמותו?
תשובה: מכריע כוונת הדבר, שזה חלקו שלו להכריע, אבל הוא גם מודע שעומד חכם שקול כמותו ומכריע בדיוק הפוך אליו, ושניהם גופא צודקים באופן השלם.
דע.את.מידותיך.הדרכה.מעשית.אש.כבוד_004_אש.דעפר.דאש.סתירות.בנפש