שאלה:
הרב אמר לבנות תענוג ממקור רוחני, אבל הרבה פעמים שאדם מזדקן הוא לא יכול מצד גופו לעשות זאת, רק להתענג על העבר שהיה בעל תורה וכו'.
תשובה:
אז מה שאתם אומרים שבודאי זה נקודה נכונה שאם הוא מלביש את הדבר רק באופן כזה שעתיד להיות מופשט זה באמת בעיה, ולפיכך ילביש את הדברים באופן כזה שיכול להיות להם נקודת המשך לנצח נצחים. אם אתה לוקחים למשל את הדוגמא של חסד, אם זה חסד לעצמו זה באמת בעיה, אבל אם זה אהבה שמניעה את החסד אז החלק הזה הפנימי ישאר בו אפילו בשעה שהוא לא יוכל. ויתר על כן ניתן את הדוגמא הפשוטה, אדם שרוצה להיטיב לבריותיו, והוא מטיב לבריותיו, מגיע הזמן שבפועל הוא לא יכול להיטיב, אבל, אם זה נבע מנקודת אהבה פנימית, ראשית גם אם הוא זקן ויושב בביתו אז הוא יכול להתפלל על אחרים שיצליחו, הוא יכול במחשבתו אפילו אם לא בפיו להתפלל. אם זה רק חיצונית אז באמת לא יהיה לזה קיום, אבל אם זה בנוי על עומק לפנים מן עומק, אז העומקים הללו נשארים גם בגיל זקנה, אא"כ האדם כבר יצא מדעתו רח"ל.
שאלה: הרב אמר שכשנחלש תאות חומר אז מתעורר הכבוד. לכאורה זה גשמי [תאוה] וזה רוחני [כבוד], למה לא מתעורר תאוה גשמית?
תשובה: התשובה ברורה מאד, כי האדם מורכב הרי מנשמה וגוף, תחילת ימיו של האדם הגוף נמצא בתוקפו, וככל שהוא גדל הגוף הולך וגדל. וכשאדם מגיע לחצי ימיו ולמעלה, אז הגוף הולך ונחלש, אז כל מה ששייך לכוחות הגוף כהגדרה כוללת כגוף תחתון הולכים ונחלשים. לא המידות רעות נחלשים, אלא הכוחות ששייכים לכוחות הגוף החיצוניים הולכים ועוזבים את האדם. ולפיכך התאוה וכדומה שהיא חלק מכוחות הגוף הללו שמתלבשים בגוף הולכים ונחלשים בקומת נפשו של אדם, אז לא מתגלה תאוה חומרית אחרת. אדם גופו נחלש, אז מתגלה הכוחות היותר רוחניים, אבל זה רוחניים בתוך החומר, רוחניים בתוך החומר היחסיות של זה זה נקודת הכבוד כמו שהוזכר.
שאלה: המשנה באבות אומרת שהזקנה הולכת ומוציאה האדם מהעולם.
תשובה: בטל מן העולם, בחיבור מן העולם התחתון שבו הוא נמצא. עוד פעם חוזרים ואומרים, כבוד הוא הממוצע בין העולם העליון לעולם התחתון. הזכרנו את דברי הנפה"ח שהדבר היחיד שאפשר לשלם לאדם שכר כאן בעוה"ז זה הכבוד. כלומר הכבוד זה הדבר העליון שמתלבש בעולם התחתון. אז הוא בטל ויצא מן העולם התחתון, ומה שנשאר בו זה הסוגיא של כבוד. ניתן את הדוגמא הפשוטה, כאשר האדם נפטר, מה הדבר האחרון שיש לו, שמכבדים אותו במיתתו. אין מלווים לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אז עם מה נשאר, יש בנ"א שכל מה שהם חיים זה איך יראה זמן הלויה שלהם, כמה אנשים יגיעו, ומה יאמרו עליהם אז.
שאלה: ביזיונות שבאים בפתע יש גם תועלת.
תשובה: ככל שאדם מכין את עצמו לדברים, כמובן שהתועלת יותר גדולה, אבל דבר שבא בפתע, אז ככל שמדרגתו יותר קרובה וכמה שהוא יכול להיכנס ליישוב הדעת במהרה יהיה לזה יותר תועלת, וגם אם הוא נכנס ליישוב דעת לאחר זמן, בדרך כלל הביזיונות הרי זה לא שאדם שמע אותם ואחרי רגע זה חלף ממוחו, א"כ הביזיון הזה הוא כמעט לא נפק"מ. אבל ביזיון שהוא באמת ביזיון חזק, הוא חווה אותו עוד ועוד ועוד וקשה לו להשתחרר ממנו, יכול לקחת יום יומיים, חודש חודשיים, לפעמים גם שנים ולפעמים עד יום מיתתו הוא לא מסוגל לצאת מהביזיון ונחרת עמוק בנפשו. אבל זה בין כך ובין כך, שהתהליך של הקושי הולך ומתמשך, אז גם המודעות איך לקבל אותו יכולה לבוא לאחר זמן ועדיין יש בה הרבה מאד מהתועלת.
שאלה: אם יבזו אותו, אדרבא יכול ליצור הפוך שירצה עוד כבוד לרפאות הביזיון, אם זה לא מתוך מודעות. ואם זה מתוך מודעות, אז זה לא יזיק אותו שיהיה רשמים לא טובים.
תשובה: זה חד מה שאתם אומרים, גם אדם שהכין את עצמו לקבל ביזיון אז בדר"כ זה לא שהנפש שלו הפכה להיות רגועה ושקטה וזה ממש כחתן היוצא לקראת כלה, עדיין הוא מקבל את זה ממקום יותר רגוע, אבל בדר"כ הנפש היא מעורבת, היא לא קצוות.
... גם אם הוא מכין את זה, זה בשכל, אבל הנפש של האדם הרי חווה את זה, והחוויה של הנפש, כמה שאדם יכין בוידעת היום, אבל שהביזיון יבא להושבת אל לבבך אז תמיד הוא יהיה יותר קשה מהחוויה של השכל מה שהיא הכינה את עצמו. רק כמובן שאינו דומה מי שהכין את עצמו למי שלא הכין את עצמו. אבל לבוא ולצייר את זה שעכשיו הנפש רגועה ויכולה לקבל הכל בשלמות, הצד הזה הוא קיצוני. וגם לצד השני, גם אם הוא חווה ביזיון באופן של פתע, אז זה מה שהוזכר לעיל, אבל אח"כ הרי הנקודה עדיין קשה לו לעיכול בנפש, אז יש לו עוד הרבה שיעור עיכול שיכול לעבוד עם אותה נקודה קושי. אז כל אחד מהקצוות יש לו את שני הצדדים.
שאלה: יש הרבה מצבים שהאדם מקבל כבוד במקום מסוים ומתרגל, וגם אם מקבל ביזיונות במקום אחר, אז הוא מתרגל לביזיונות ואז נעשה איזה פלגינן, לא בהכרח שהביזיונות יעזרו לו לתקן את הכבוד. הוא בונה איזה מקום בנפש טוב כאן אני מקבל ביזיונות.
תשובה: כלומר זה יעזור חלקית, ולא יעזור באופן שלם, כי עדיין הנפש לא נתחלקה ממקום למקום. אדם רגיל שבמקום מסוים שם הוא חשוב, ובמקום אחר הוא שפל, ואז הוא קבע את מקומו, זה מה שאתם אומרים.
...ראשית כל, לא שזה לא משפיע בכלל, אבל זה רחוק מלהשפיע בשלמות, ודאי שסוף כל סוף זה משפיע כי יש לו את אותו מקום שבו הוא אינו מכובד. מה שאתם מעלים זה נכון מאד, אז בתוך אותו מקום עצמו הוא צריך למצוא את אותה נקודה שגם שם הוא יעמיד את עצמו בשיעור מסוים.
דע.את.מידותיך.הדרכה.מעשית.אש.כבוד.006_מים.דמים.דאש.תענוג.דק.כבוד.העליון
שאלה: הרב אמר שכשנחלש תאות חומר אז מתעורר הכבוד. לכאורה זה גשמי [תאוה] וזה רוחני [כבוד], למה לא מתעורר תאוה גשמית?
תשובה: התשובה ברורה מאד, כי האדם מורכב הרי מנשמה וגוף, תחילת ימיו של האדם הגוף נמצא בתוקפו, וככל שהוא גדל הגוף הולך וגדל. וכשאדם מגיע לחצי ימיו ולמעלה, אז הגוף הולך ונחלש, אז כל מה ששייך לכוחות הגוף כהגדרה כוללת כגוף תחתון הולכים ונחלשים. לא המידות רעות נחלשים, אלא הכוחות ששייכים לכוחות הגוף החיצוניים הולכים ועוזבים את האדם. ולפיכך התאוה וכדומה שהיא חלק מכוחות הגוף הללו שמתלבשים בגוף הולכים ונחלשים בקומת נפשו של אדם, אז לא מתגלה תאוה חומרית אחרת. אדם גופו נחלש, אז מתגלה הכוחות היותר רוחניים, אבל זה רוחניים בתוך החומר, רוחניים בתוך החומר היחסיות של זה זה נקודת הכבוד כמו שהוזכר.
שאלה: המשנה באבות אומרת שהזקנה הולכת ומוציאה האדם מהעולם.
תשובה: בטל מן העולם, בחיבור מן העולם התחתון שבו הוא נמצא. עוד פעם חוזרים ואומרים, כבוד הוא הממוצע בין העולם העליון לעולם התחתון. הזכרנו את דברי הנפה"ח שהדבר היחיד שאפשר לשלם לאדם שכר כאן בעוה"ז זה הכבוד. כלומר הכבוד זה הדבר העליון שמתלבש בעולם התחתון. אז הוא בטל ויצא מן העולם התחתון, ומה שנשאר בו זה הסוגיא של כבוד. ניתן את הדוגמא הפשוטה, כאשר האדם נפטר, מה הדבר האחרון שיש לו, שמכבדים אותו במיתתו. אין מלווים לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אז עם מה נשאר, יש בנ"א שכל מה שהם חיים זה איך יראה זמן הלויה שלהם, כמה אנשים יגיעו, ומה יאמרו עליהם אז.
שאלה: ביזיונות שבאים בפתע יש גם תועלת.
תשובה: ככל שאדם מכין את עצמו לדברים, כמובן שהתועלת יותר גדולה, אבל דבר שבא בפתע, אז ככל שמדרגתו יותר קרובה וכמה שהוא יכול להיכנס ליישוב הדעת במהרה יהיה לזה יותר תועלת, וגם אם הוא נכנס ליישוב דעת לאחר זמן, בדרך כלל הביזיונות הרי זה לא שאדם שמע אותם ואחרי רגע זה חלף ממוחו, א"כ הביזיון הזה הוא כמעט לא נפק"מ. אבל ביזיון שהוא באמת ביזיון חזק, הוא חווה אותו עוד ועוד ועוד וקשה לו להשתחרר ממנו, יכול לקחת יום יומיים, חודש חודשיים, לפעמים גם שנים ולפעמים עד יום מיתתו הוא לא מסוגל לצאת מהביזיון ונחרת עמוק בנפשו. אבל זה בין כך ובין כך, שהתהליך של הקושי הולך ומתמשך, אז גם המודעות איך לקבל אותו יכולה לבוא לאחר זמן ועדיין יש בה הרבה מאד מהתועלת.
שאלה: אם יבזו אותו, אדרבא יכול ליצור הפוך שירצה עוד כבוד לרפאות הביזיון, אם זה לא מתוך מודעות. ואם זה מתוך מודעות, אז זה לא יזיק אותו שיהיה רשמים לא טובים.
תשובה: זה חד מה שאתם אומרים, גם אדם שהכין את עצמו לקבל ביזיון אז בדר"כ זה לא שהנפש שלו הפכה להיות רגועה ושקטה וזה ממש כחתן היוצא לקראת כלה, עדיין הוא מקבל את זה ממקום יותר רגוע, אבל בדר"כ הנפש היא מעורבת, היא לא קצוות.
... גם אם הוא מכין את זה, זה בשכל, אבל הנפש של האדם הרי חווה את זה, והחוויה של הנפש, כמה שאדם יכין בוידעת היום, אבל שהביזיון יבא להושבת אל לבבך אז תמיד הוא יהיה יותר קשה מהחוויה של השכל מה שהיא הכינה את עצמו. רק כמובן שאינו דומה מי שהכין את עצמו למי שלא הכין את עצמו. אבל לבוא ולצייר את זה שעכשיו הנפש רגועה ויכולה לקבל הכל בשלמות, הצד הזה הוא קיצוני. וגם לצד השני, גם אם הוא חווה ביזיון באופן של פתע, אז זה מה שהוזכר לעיל, אבל אח"כ הרי הנקודה עדיין קשה לו לעיכול בנפש, אז יש לו עוד הרבה שיעור עיכול שיכול לעבוד עם אותה נקודה קושי. אז כל אחד מהקצוות יש לו את שני הצדדים.
שאלה: יש הרבה מצבים שהאדם מקבל כבוד במקום מסוים ומתרגל, וגם אם מקבל ביזיונות במקום אחר, אז הוא מתרגל לביזיונות ואז נעשה איזה פלגינן, לא בהכרח שהביזיונות יעזרו לו לתקן את הכבוד. הוא בונה איזה מקום בנפש טוב כאן אני מקבל ביזיונות.
תשובה: כלומר זה יעזור חלקית, ולא יעזור באופן שלם, כי עדיין הנפש לא נתחלקה ממקום למקום. אדם רגיל שבמקום מסוים שם הוא חשוב, ובמקום אחר הוא שפל, ואז הוא קבע את מקומו, זה מה שאתם אומרים.
...ראשית כל, לא שזה לא משפיע בכלל, אבל זה רחוק מלהשפיע בשלמות, ודאי שסוף כל סוף זה משפיע כי יש לו את אותו מקום שבו הוא אינו מכובד. מה שאתם מעלים זה נכון מאד, אז בתוך אותו מקום עצמו הוא צריך למצוא את אותה נקודה שגם שם הוא יעמיד את עצמו בשיעור מסוים.
דע.את.מידותיך.הדרכה.מעשית.אש.כבוד.006_מים.דמים.דאש.תענוג.דק.כבוד.העליון
קטגוריות
