שאלה: מצינו בחז"ל בכמה מקומות שכמה האמוראים היה כריסם גדול, וכמו"כ במסכת שבת מבואר שהנשים שהיו מחפשות להראות משובחות, היו מתקשטים באופן שיחשבו שהם בעלי בשר, משמע שיש בזה שבח.
תשובה: יש בזה שבח כאשר השומן מגיע מהמדרגה העליונה, שהרי מפורש להדיא במפרשים שהנשים היו רוצות לעשות את עצמם שהם יהיו שמנות מעין עיבור, וזה מצד השורש העליון של השומן במדרגה דתיקון, ולא מצד המדרגה התחתונה של הנפילה, ובמילים ברורות, כשהם באים להעמיד את עצמם באופן של השמנה זה לא מצד מדרגת המלכות דלתתא אלא הם הופכים להיות בשורש של המלכות בבינה ושם מתגלה שהם שמנות, - יש שומן עליון ושומן תחתון, ולעומת השומן התחתון שנמצא למטה במלכות שאז יש אפשרות שזה נופל בסוד עץ הדעת טוב ורע, יש שומן שמתגלה מדין המדרגה העליונה של הבינה שזהו השורש העליון שלו כמו שנתבאר.
שאלה: בגמ' בשבת שהזכירו, שם מבואר שהם היו עושות 'קטלא' בגרון בכדי שייראו שמנים, - והיינו משום שורש הבינה מחמת שהגרון זה המקום של הבינה.
תשובה: זה מושכל בדברי האריז"ל ש'בינה דאריך' נמצאת בגרון, אבל הבינה הכוללת לא נמצאת לכאו' בגרון, אבל זה מבואר באריז"ל שמכל מקום כהגדרה כוללת, עיקר המדרגה של הארת הבינה היא בגרון, שכיון ששורש הבינה ב'אריך אנפין' היה בגרון, לכן לעולם בכל המדרגות כולם מגדירים שעיקר גילויה הוא בגרון, והרי שעל אף שמגדירים שהיא נמצאת במוחין, אבל בהתפשטות שלה עיקרה בגרון מכח שמקום הבינה השורשית שהיא 'בינה דאריך' היתה בגרון, שזה גורם שגם כל ה'בינות' כולם גלויים בגרון, ולכן אנחנו מוצאים כסדר בדברי האריז"ל שסתם גרון זה בינה וסתם בינה זה גרון – ולאו דווקא ב'אריך אנפין', וא"כ אתם צודקים מאד.
שאלה: האם תפיסת הרחבת הגוף שמתגלה בחכמת יון היא גילוי של ריבוי תאוה כגון להרבות באכילה שע"י כן הגוף מתפתח, או אדרבה, לחזק את הגוף ולא להרבות באכילה שזה שומר על הבריאות של הגוף.
תשובה: הרי בפרשת מקץ מוזכר בחלום של פרעה שהפרות היו בריאות בשר וחלק מהמפרשים מסבירים שבמה שהם בריאות בשר, זה גופא יוצר את ה'יפות מראה' שכאילו הם שמנות כמו שנתבאר לעיל שהיופי הוא במה שזה כמו עיבור, [ועי' ב'אתחלתא דגאולה' על פרשת מקץ שנתבארו ב' האופנים הנ"ל ביחס לשמניניות].
שאלה: מה שמתגלה בדור שלנו שהרבה מחפשים להוריד את ההשמנה, האם זה תופעה מתוקנת או שזה בבחינת חכמת יון.
תשובה: לכאו' זה יותר נפול מחכמת יון, חכמת יון זאת חכמה, אבל בזה אין שום מציאות של חכמה, ביון יש גילוי מעין ה'בריאות בשר' שיש איזשהו יחס של חוזק, של תוקף, של בריאות, זה לא ענין של 'מראה' בלבד.
ובכללות זה סוגיא עמוקה בכל מדרגת יון, מצד אחד מגדירים שיון נמצאת בהוד או בנצח [בלי להיכנס לסתירה היסודית שבדבר] ובהגדרה הכוללת היא בהוד, ומאידך יון נמצאת בבינה, - וברור שזה בבחינת 'בינה עד הוד איתפשטת', ומצד כך יש אופן שדבקים ב'הוד' התחתון ויש אופנים שדביקים בו ביסוד הבינה שבו שהוא כח השמן העליון ומרכינים את השמנוניות ללמטה, - זה שתי יחסויות בתוך יון עצמו, מדין שורש הבינה ומדין ההוד שהבינה מתפשטת עד אליו, - זה בתמצית כהגדרה יסודית.
שאלה: במילה 'עבור' מצאנו גם לשון "ויאכל מעבור הארץ" (יהושע ה, יא) שזה משום שהארץ מתעברת באוכל, - האם זה הפירוש הפשוט של המילה 'עבור' ביחס לאוכל.
תשובה: מה שנתבאר זה רק פירוש אחד שנוגע לענין השיעור, בוודאי שאתם צודקים, וזה אמת לאמיתה שישנה הבחנה של 'עבור הארץ' שהארץ עצמה מתעברת וכמו שמפורש בגמ' בעירובין (נג, א) על 'כיצד מעברין את העיר' שיש שגרסו 'מאברין' ויש שגרסו 'מעברין' וטעמו של מ"ד 'מעברין' – כאשה עוברה, וזהו עיבור מצד שמרחיבים את העיר או את הארץ. – ויש עוד פירושים, ומה שנתבאר זה רק פירוש אחד שנוגע לשיעור.
קטגוריות
