שאלה:
לכבוד הרב שליט"א שלום.
א. בליקוטי מוהר"ן (תורה לד) רבי נחמן אומר שישנה נקודת צדיק בכל יהודי מה שאין בחברו. כמו שנא' "ועמך כולם צדיקים", והנקודה הזו נמצאת בלב כל אחד ואחד. שנא' "והגות לבי תבונות". ואם ח"ו הלב שבור בבחי' "חרפה שברה ליבי" אזי האור שהיה בלב מסתלק לעולם האצילות בספירת היסוד, והלב נשאר בשברי לוחות. שהלב הוא וא"ו, והלוחות אורכם וא"ו ורוחבם וא"ו, הלב שהוא כלי החסד שבור בעולם הבריאה בחי' ליבא בינה (עץ חיים). רבי נחמן מציע לקשר את עצמו לנקודה השייכת לליבו בעת הזאת לדבר בינו לבין קונו.
ב. לדבר עם חברו ביראת שמים ולקבל הנקודה ממנו מה שאין אצלי. מבחי' מקבלין דין מדין.
ג. רבי נחמן אומר שכל הנקודות של כל ישראל הם כענפים לצדיק שהוא נקודה כללית של כל ישראל, וכולם צריכים לקבל ממנו, מהצדיק. ואז ע"י שלושת בחינות אלו נתבטל החרפות.
השאלה: מי הוא הצדיק בדור הזה? את סעיפים א' וב' אפשר ליישם, אבל בלי השלישי שאיני יודע מי הוא הצדיק שהוא שורש נשמות כל ישראל שממנו לקבל.
א. בליקוטי מוהר"ן (תורה לד) רבי נחמן אומר שישנה נקודת צדיק בכל יהודי מה שאין בחברו. כמו שנא' "ועמך כולם צדיקים", והנקודה הזו נמצאת בלב כל אחד ואחד. שנא' "והגות לבי תבונות". ואם ח"ו הלב שבור בבחי' "חרפה שברה ליבי" אזי האור שהיה בלב מסתלק לעולם האצילות בספירת היסוד, והלב נשאר בשברי לוחות. שהלב הוא וא"ו, והלוחות אורכם וא"ו ורוחבם וא"ו, הלב שהוא כלי החסד שבור בעולם הבריאה בחי' ליבא בינה (עץ חיים). רבי נחמן מציע לקשר את עצמו לנקודה השייכת לליבו בעת הזאת לדבר בינו לבין קונו.
ב. לדבר עם חברו ביראת שמים ולקבל הנקודה ממנו מה שאין אצלי. מבחי' מקבלין דין מדין.
ג. רבי נחמן אומר שכל הנקודות של כל ישראל הם כענפים לצדיק שהוא נקודה כללית של כל ישראל, וכולם צריכים לקבל ממנו, מהצדיק. ואז ע"י שלושת בחינות אלו נתבטל החרפות.
השאלה: מי הוא הצדיק בדור הזה? את סעיפים א' וב' אפשר ליישם, אבל בלי השלישי שאיני יודע מי הוא הצדיק שהוא שורש נשמות כל ישראל שממנו לקבל.
תשובה:
תשובה:
ככל שהדורות מתרחקים מן המקור, מן הראשית, כך על דרך כלל פוחת האור, והחושך גובר.
ובפרט בדור אחרון, שחשך יכסה ארץ וגו'.
חשך זה מהותו שמדת המלכות מתראה כנקודה אחת קטנה, וכל שאר הארותיה (ט"ס שבאו לה כתוספת) נמצאים באתכסיא.
לפיכך מדת היסוד השלמה אף היא נמצאת בכיסוי והעלם. ולכך רח"ל חוזר קלקול של דור המבול, פגם היסוד ביתר שאת (כי אור המ"ה, יסוד דתיקון נעלם ונגלה שם ב"ן, אורות העינים שבהם היה השבירה. ועי"כ מוריד אף היסוד לשבירה, היפך התיקון שיסוד מתקן את העינים). וכשם שבמעשה רח"ל היסוד נמצא בפגם מבהיל, כן בפנימיות, ע"י הפגם החיצוני נעשה הסתר ליסוד השלם, ולכך ישנו העלם כמעט גמור על צדיק יסוד עולם. ומאוד קשה לידע מי הוא הצדיק יסוד עולם באופן של נשמה בגוף, החי עמנו בעוה"ז. ולכך רבו הבלבולים אצל רבים המבקשים לידע מי הוא צדיק יסוד עולם בדור הזה, נשמה בגוף. זה אומר בכה וזה אומר בכה, וד"ל.
למעשה
אמרו חז"ל שאור שברא הקב"ה בעולמו גנזו לצדיקים לעת"ל, והיכן גנזו, בתורה. ולכך כשמתקיים ה"צדיק אבד", חוזר האור לשורשו בתורה ויש לחפש את אור מדרגת הצדיק בתורה, בחכמתה. (כי בסוד א"ת ב"ש, וכן א"ט, ב"ח. כתר ומלכות מקבלים, כתר מלוכה. וכן חכמה ויסוד. ולכך אפשר למצוא את אור היסוד בחכמה. וזה עומק שיטת חלק מחכמי הדורות שלא עמלו לחפש בפועל את אור היסוד, נשמה בגוף, אלא דבקו עצמם בחכמה, והבן מאוד).
ואמונתך בלילות. וע"י האמונה בדבר האדם דבק בו. ולפיכך במדרגת יום יש לידע מי הצדיק, אולם במדרגת לילה, מאמין בקיומו ודבק אליו ע"י אור האמונה, ולא ע"י אור הידיעה. ובעומק, נודע שאור האמונה גדול מאור הידיעה. ולפיכך דבקות זו גבוהה יותר בשורשה.
אמרו חז"ל בסוף סוטה, אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים. ומשמו של הגר"ח מולאז'ין אמרו שהוא חלק מן הקללות. אולם בפשוטם של דברים, זהו אופן העבודה הפנימי. לינוק ממדרגה יותר גבוהה, לא רק מן הנבראים אלא כביכול מן הבורא עצמו.
(ובעומק כל זמן שית אלפי שנין האור אור הידיעה – חכמה, ומקביל לכך יסוד, צדיק עולם, חכמה – יסוד. אולם באחרית מתגלה תכלית הידיעה שלא נדע, ומצד כך זהו כתר – מלכות, כנ"ל. והוא הארת מב"ד [משיח בן דוד], שלמעלה מן הארת מב"י [משיח בן יוסף]. ובקלקול זה מתגלה רח"ל בפגם היסוד. ובתיקון זו עליה ממדרגת מב"י – יסוד. למדרגת מב"ד – מלכות).
ככל שהדורות מתרחקים מן המקור, מן הראשית, כך על דרך כלל פוחת האור, והחושך גובר.
ובפרט בדור אחרון, שחשך יכסה ארץ וגו'.
חשך זה מהותו שמדת המלכות מתראה כנקודה אחת קטנה, וכל שאר הארותיה (ט"ס שבאו לה כתוספת) נמצאים באתכסיא.
לפיכך מדת היסוד השלמה אף היא נמצאת בכיסוי והעלם. ולכך רח"ל חוזר קלקול של דור המבול, פגם היסוד ביתר שאת (כי אור המ"ה, יסוד דתיקון נעלם ונגלה שם ב"ן, אורות העינים שבהם היה השבירה. ועי"כ מוריד אף היסוד לשבירה, היפך התיקון שיסוד מתקן את העינים). וכשם שבמעשה רח"ל היסוד נמצא בפגם מבהיל, כן בפנימיות, ע"י הפגם החיצוני נעשה הסתר ליסוד השלם, ולכך ישנו העלם כמעט גמור על צדיק יסוד עולם. ומאוד קשה לידע מי הוא הצדיק יסוד עולם באופן של נשמה בגוף, החי עמנו בעוה"ז. ולכך רבו הבלבולים אצל רבים המבקשים לידע מי הוא צדיק יסוד עולם בדור הזה, נשמה בגוף. זה אומר בכה וזה אומר בכה, וד"ל.
למעשה
אמרו חז"ל שאור שברא הקב"ה בעולמו גנזו לצדיקים לעת"ל, והיכן גנזו, בתורה. ולכך כשמתקיים ה"צדיק אבד", חוזר האור לשורשו בתורה ויש לחפש את אור מדרגת הצדיק בתורה, בחכמתה. (כי בסוד א"ת ב"ש, וכן א"ט, ב"ח. כתר ומלכות מקבלים, כתר מלוכה. וכן חכמה ויסוד. ולכך אפשר למצוא את אור היסוד בחכמה. וזה עומק שיטת חלק מחכמי הדורות שלא עמלו לחפש בפועל את אור היסוד, נשמה בגוף, אלא דבקו עצמם בחכמה, והבן מאוד).
ואמונתך בלילות. וע"י האמונה בדבר האדם דבק בו. ולפיכך במדרגת יום יש לידע מי הצדיק, אולם במדרגת לילה, מאמין בקיומו ודבק אליו ע"י אור האמונה, ולא ע"י אור הידיעה. ובעומק, נודע שאור האמונה גדול מאור הידיעה. ולפיכך דבקות זו גבוהה יותר בשורשה.
אמרו חז"ל בסוף סוטה, אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים. ומשמו של הגר"ח מולאז'ין אמרו שהוא חלק מן הקללות. אולם בפשוטם של דברים, זהו אופן העבודה הפנימי. לינוק ממדרגה יותר גבוהה, לא רק מן הנבראים אלא כביכול מן הבורא עצמו.
(ובעומק כל זמן שית אלפי שנין האור אור הידיעה – חכמה, ומקביל לכך יסוד, צדיק עולם, חכמה – יסוד. אולם באחרית מתגלה תכלית הידיעה שלא נדע, ומצד כך זהו כתר – מלכות, כנ"ל. והוא הארת מב"ד [משיח בן דוד], שלמעלה מן הארת מב"י [משיח בן יוסף]. ובקלקול זה מתגלה רח"ל בפגם היסוד. ובתיקון זו עליה ממדרגת מב"י – יסוד. למדרגת מב"ד – מלכות).
קטגוריות
