שאלה:
לכבוד הרב שליט"א.
קודם כל אני רוצה להגיד לרב כמה אני מצטער על הפסקת השיעור של מוצאי שבת שהרב היה מוסר בבני ברק. השיעור היה נותן לי כוחות והדרכה לכל השבוע ולכל החיים שלי.
א. האם מותר בתפילות שבת לפתוח את ליבנו לבורא עולם, לבקש בקשות, גם אם יכול לבוא לידי דמעות?
ב. ליום יום, האם טוב לפתוח את ליבנו לבורא עולם, להגיד לו את הכאבים שלנו, את כל מה שמצער אותנו, כמה אנחנו עצובים ומחכים את עזרתו, וכו', גם אם יכול לבוא לידי דמעות? אומרים שהקב"ה רוצה את תפילותינו עם לב, אבל מצד שני אומרים שצריך לעבוד את ה' בשמחה?
קודם כל אני רוצה להגיד לרב כמה אני מצטער על הפסקת השיעור של מוצאי שבת שהרב היה מוסר בבני ברק. השיעור היה נותן לי כוחות והדרכה לכל השבוע ולכל החיים שלי.
א. האם מותר בתפילות שבת לפתוח את ליבנו לבורא עולם, לבקש בקשות, גם אם יכול לבוא לידי דמעות?
ב. ליום יום, האם טוב לפתוח את ליבנו לבורא עולם, להגיד לו את הכאבים שלנו, את כל מה שמצער אותנו, כמה אנחנו עצובים ומחכים את עזרתו, וכו', גם אם יכול לבוא לידי דמעות? אומרים שהקב"ה רוצה את תפילותינו עם לב, אבל מצד שני אומרים שצריך לעבוד את ה' בשמחה?
תשובה:
א. אם יש לו ענג בכך יש להקל. וק"ו שמשתמש בדמעות של שמחה ממש, כמ"ש על ר' עקיבא. כי בשבת יש דין של ענג ודין של שמחה, ואכמ"ל.
ב. רוב היום ככולו יעבוד מתוך שמחה, וזמן מועט ביום יבכה בכי אמיתי לפניו ית"ש. וע"ז גופא ישמח, שזוכה לבכות בכי אמת לפניו ית"ש. כי סוד העבודה הפנימית לעולם כוללת הפכים. אלא שנצרך לאזן בזה כל אחד לפי נפשו ומדרגתו. כגון, מחד צריך שיהא לו צער על השמחה גופא, ששמחתו אינה שלמה. ומאידך צריך שיהא לו שמחה על עצם הצער, שזוכה שצערו על חסרון רוחני.
ב. רוב היום ככולו יעבוד מתוך שמחה, וזמן מועט ביום יבכה בכי אמיתי לפניו ית"ש. וע"ז גופא ישמח, שזוכה לבכות בכי אמת לפניו ית"ש. כי סוד העבודה הפנימית לעולם כוללת הפכים. אלא שנצרך לאזן בזה כל אחד לפי נפשו ומדרגתו. כגון, מחד צריך שיהא לו צער על השמחה גופא, ששמחתו אינה שלמה. ומאידך צריך שיהא לו שמחה על עצם הצער, שזוכה שצערו על חסרון רוחני.
קטגוריות
