שאלה:
איך האדם אמור להסתכל על עבודת המדות וקיום מצוות בכוון של התקדמות באופן חיובי. אני מוצא את עצמי לא מרוצה עם ההתקדמות שלי כי ככל שאני מנסה לעבוד על עצמי או לנסות לקיים המצוות, תמיד אפשר לעשות יותר טוב, ולכן בגלל שתמיד אפשר להשתפר באותה מידה או באותה מצוה, לא מרגישים סיפוק כשעובדים על המידה או המצוה, כי תמיד אפשר לעשות יותר טוב ממה שעכשיו עשית.
תשובה:
מתחלה על האדם להגדיר את מדרגתו עתה בדקדוק לפי הבנתו ודקותו. ולאחר מכן עליו להגדיר מהו השלב הבא אחר מדרגה זו שאליו עתה עבודתו להגיע. ואזי לסדר סדר עבודה איך מגיעים לשלב זה.
באופן זה אע"פ שבודאי ישנם מדרגות גבוהות יותר, ואפשר לעשות יותר טוב, אולם עתה אין זה מדרגתו, ובודאי שיש לו שאיפה להגיע לשם אולם לא עתה.
לעומת זאת אם אדם לא פועל לפי המבואר לעיל, ויש לו שאיפה כללית טובה וגבוהה, ע"ד כלל ירגיש סתירה בין שאיפתו לבין התוצאה, מפני שהשאיפה אינה רק שלב אחד ממדרגתו אלא קפיצה של כמה שלבים, שבדרך כלל אי אפשר לעשות זאת בבת אחת.
ולכך הדרך הנכונה כנ"ל, להציב שלב קטן של התקדמות ואותו לעמול להשיג.
באופן זה אע"פ שבודאי ישנם מדרגות גבוהות יותר, ואפשר לעשות יותר טוב, אולם עתה אין זה מדרגתו, ובודאי שיש לו שאיפה להגיע לשם אולם לא עתה.
לעומת זאת אם אדם לא פועל לפי המבואר לעיל, ויש לו שאיפה כללית טובה וגבוהה, ע"ד כלל ירגיש סתירה בין שאיפתו לבין התוצאה, מפני שהשאיפה אינה רק שלב אחד ממדרגתו אלא קפיצה של כמה שלבים, שבדרך כלל אי אפשר לעשות זאת בבת אחת.
ולכך הדרך הנכונה כנ"ל, להציב שלב קטן של התקדמות ואותו לעמול להשיג.
קטגוריות
